ביקורת סרט: ״קינגסמן: השירות החשאי״

קינסגמןברחוב סוויל רואו השקט שבלונדון שוכנת חנות בגדי גברים ותיקה בשם "קינגסמן", בה חייטים מיומנים תופרים חליפות יוקרתיות לפי מידה לבני מלוכה ולג'נטלמנים אחרים כבר 150 שנה. מלבד זאת, כמובן, היא גם סיפור כיסוי לסוכנות ריגול, הקרויה, בדיסקרטיות רבה – נחשו – "קינגסמן", סוכנות פרטית הפועלת למען השלום בעולם מאז מלחמת העולם הראשונה.

אחד מחברי הסוכנות הוא ג'נטלמן מהודר במיוחד המכונה גאלאהאד (קולין פירת' המצוין), כשמו של אחד מאבירי המלך ארתור האגדי. לפני 17 שנה אחד מחבריו לצוות הקריב את חייו בכדי להצילו, וכעת הוא רוצה להחזיר את החוב ולעזור לבנו של המנוח, שהפך לעבריין צעיר, להצטרף לשורותיו של הארגון – אך הדרך להפוך לקינסגמן אמיתי לא קלה בכלל, וכרוכה בצליחת מסלול אימונים אימתני. במקביל, נבל מרושע בשם ולנטין (סמואל ג'קסון הגדול) מנסה – איך לא? – להחריב את העולם, כשלצידו עוזרת מרושעת ויפהפיה (סופיה בוטייה) הנעה באלגנטיות על רגלי פרוטזה קטלניות במיוחד.

הסיפור הנ"ל היה יכול להסתיים כפיאסקו שחוק אילולא היה מדובר באחד הסרטים המתוחכמים, המצחיקים והמקוריים שיצאו לאחרונה. הוא נשמע כמו ג'יינד בונד הפוגש את טרנטינו לדייט מטורף בלונדון, וזה גם לא רחוק מהאמת: הסרט מאוד מודע לעצמו ולמקורות הקולנועיים מהם הוא שואב השראה, וכך הוא מדלג לו בקלילות בין ז'אנרים, באותה אלגנטיות בה סוכני קינגסמן מטפלים באויביהם בעזרת מטריה שחורה ונימוסים טובים. התסריט החכם והבימוי המעולה מוציאים את המיטב מהשחקנים, שנראים כנהנים מכל רגע – המנוסים כמו קולין פירת', סמואל ג'קסון ומייקל קיין הנצחי ששום סרט בריטי אינו שלם בלעדיו, והתגליות הצעירות, כמו טיירון אגרטון בתפקיד הטירון חסר הניסיון שצריך להציל את העולם וסופיה בוטייה שמדהימה בסצנות אקשן עוצרות נשימה.

מזמן לא נהניתי כל כך משילוב כה מוצלח ומרענן של אקשן סלפסטיקי, אלימות מסוגננת ומופרזת א-לה טרנטינו וקומדיה מצחיקה עד טירוף. 129 דקות של פאן טהור שמזכירות לנו למה אנחנו אוהבים כל כך ללכת לקולנוע.

קינגסמן: השירות החשאי / Kingsman: The Secret Service, בימוי: מתיו ווהן, בריטניה 2015, 129 דקות. // שירה סובל



כתיבת תגובה