ביקורת סרט: "לצוד פילים" קליל ומהנה, למרות התסריט הלא אחיד

לצוד פילים פוסטר הסרט"לצוד פילים" הוא סרטו השני של רשף לוי, שרוחו שורה על הסרט מתחילתו ועד סופו. מדובר בסרט דרמה קומי הנע על הסקאלה שבין נונסנס (ברגעיו הטובים יותר) לדרמה (ברגעיו הטובים פחות). יונתן, תלמיד מבריק אך בעל כישורים חברתיים לוקים בחסר המתקשה להתמודד עם בריוני בית הספר, מאבד את אביו שנהרג בתקרית בעבודתו שבבנק. במקביל להירקמות הקשר הרומנטי החדש של אמו, הוא מתחיל לבלות את ימיו עם סבו, קשיש נרגן, מחוספס וקשוח החי עם חברו הטוב על תהילת ימיהם כחברי מחתרת טרם קום המדינה. יחד עם דוד אנגלי רחוק הם מתכננים את מסע הנקמה האולטימטיבי בממסד ובבנקים על מנת להגשים את חלומותיהם.

אנסמבל השחקנים המפואר המככב בסרט מרשים ביותר. בתפקידים הראשיים, ששון גבאי, מוני מושונוב ופטריק סטיוארט (שהוא הברקה ליהוקית ייחודית) כשלושת הזקנים משחקים בצורה אמינה ומשכנעת ומצליחים להימנע מלהיתפס למניירות מוכרות. גם שחקני המשנה המוכרים רבים וטובים ובהם משה   איבגי, צביקה הדר, יעל אבקסיס, תיקי דיין ושושיק שני. תפקיד אורח מיוחד יש לחבר הכנסת עופר שלח.

בהופעת בכורה על המסך הגדול מלוהק הילד גיל בלנק, אשר מפגין נוכחות מרשימה למול הכוכבים הסובבים אותו. נראה כי דווקא חוסר ניסיונו מביא למשחק טבעי ומשכנע.

יחד עם זאת, התסריט מתקשה לשמור על רמה אחידה. הסרט מתחיל בקצב מהיר, שנון וחד, ומאט ככל שהסרט מתקדם. חלקים ממנו נהיים צפויים וההרגשה כי "האקדח שהופיע במערכה הראשונה יירה בשלישית" מפעמת בחלקים מהסרט. אמירות או אירועים מחלקו הראשון חוזרים בצורה זו או אחרת בחלקו השני. מעבר לכך, ישנן דמויות מעט שטוחות מדי, ונדמה כי לעיתים ישנה הסתמכות יתרה על כשרון המשחק של השחקנים, האמור לטשטש את חולשת התסריט בקטעים מסויימים.

אף על פי כן, יש לציין שבשורה התחתונה מדובר בסרט כיפי וקליל, בעל רגעים לא מעטים של שנינות והנאה בהם הוא מעלה חיוך על השפתיים. מתאים בהחלט לימי הקיץ החמים.

לצוד פילים, במאי: רשף לוי, ישראל 2012, 107 דקות. מאמר מאת ישראל כורם.



כתיבת תגובה