ביקורת סרט: הצהובים הקטנים ב"גנוב על המיניונים" שוב גונבים את ההצגה

גנוב על המיניונים פוסטר הסרטיש לי וידוי. לקראת עלייתו של "גנוב על המיניונים" (Despicable Me 2) לקולנוע, הזדרזתי לצפות ב"גנוב על הירח" (Despicable Me), הסרט הראשון, בשפת המקור. מדובר בסרט אנימציה על רשע שמאמץ שלוש ילדות יתומות כדי להשלים את תוכניתו ולגנוב את הירח, אבל בניגוד לציפיות הוא התגלה כאחד מסרטי הילדים הטובים של השנים האחרונות: עבודת אנימציה מרהיבה, שנינות אדירה ושופעת משחקי מילים (לפחות בגרסה האנגלית), והכי חשוב, הומור אפקטיבי ביותר. אלא שלצפייה המהנה נוספה תופעת לוואי לא צפויה גם היא: אובססיה למיניונים (Minions, באנגלית – "משרתים", הידועים גם כ"הצהובים הקטנים האלה").

היצורים הקטנים והמתוקים האלה הם המשרתים של גרו הרשע, והם פשוט מכרה זהב. לאולפן אנימציה דרושה רק הברקה אחת צהובה והוא יכול לטחון את הרעיון בלופים במשך עשור ולמכור אותו לקהל נלהב. למעשה, הסרט השני עוד לא יצא לאקרנים וכבר הוכרז שהסרט השלישי בסדרה, ספין-אוף על המיניונים שעונה לשם המקורי Minions, מתוכנן לצאת בדצמבר 2014 ולהתרכז בעלילתם של המיניונים לפני שפגשו את גרו. גם סנדרה בולוק תהיה שם, אבל בינתיים יש מספיק כוכבים גם בסרט הזה, אפשר להירגע.

בסרט הנוכחי גרו מצורף לארגון עולמי שנלחם ברשע כדי לאתר נסיוב סודי שמסוגל להפוך כל יצור חי למפלצת לחימה אימתנית. הוא מצוות לסוכנת ג'ינג'ית חמודה, ונאלץ להתמודד עם התבגרות שלוש בנותיו, עם המתח בינו לבין הסוכנת, עם מציאת הנסיוב ועם גניבת צבא המיניונים שלו. כמו שאתם בטח מנחשים, הם יואכלו בשיקוי שיהפוך אותם ליצורים סגלגלים וקטלניים, וכך יעזרו לרשע התורן לשלוט על העולם.

מיניונים minionsכמו בסרט הקודם, גם כאן האנימציה מוקפדת עד הפרט האחרון והקטן ביותר. תלת המימד, למרבה ההפתעה, היה מעבר למרשים: בקטעים הצפויים הוא היה מפעים (לדוגמה, משרוקית שעפה לעבר הקהל או שלג נופל), אבל היוצרים השכילו להשתמש בו באחידות לאורך כך הסרט כדי לשדרג פלאים את חוויית הצפייה. המדבבים, ביניהם סטיב קארל ("המשרד"), בנג'מין בראט ("איזו מין שוטרת"), קריסטן וויג ("מסיבת רווקות") ומירנדה קוסגרוב ("איי-קארלי") נותנים ביצועים מבדרים. גם הפסקול של פארל וויליאמס מעולה.

העלילה אמנם צפויה למדי, ולא אחידה בקצב שלה – רגע מהירה, רגע איטית – אבל תמיד נותנת תחושת קצביות, ובסופו של דבר משרתת את המטרה: צפייה מהנה. השנינות הפעם קצת פחות מרכזית מבסרט הקודם, אבל היי, המיניונים זוכים בו ליותר זמן מסך! יש לציין אבל שהקטעים בכיכובם מצטיינים בהומור נמוך, שיצחיק בעיקר את האנשים שדברים כמו "דיבוב מצחיק" ו"חתולונבלה" קורעים אותם מצחוק: ממטחי פלוצים, דרך מיניונים לבושים כמשרתות ובחורות ועד שיר חתונה קלאסי שהפזמון שלו הוחלף במילה "תחתונים". למרבה המזל, אני ניחנתי ביכולת להנות מהתת רמה הזו, כך שצחקתי יותר מרוב הילדים באולם, ובחלק מהפעמים התקשיתי להירגע גם אחרי שכולם כבר עברו הלאה.

בשורה התחתונה: אנימציה ותלת מימד נהדרים, דמויות לבביות והומור נמוך אך אפקטיבי ביותר. מומלץ לילדים, כמובן, וגם למבוגרים שיודעים לחשוף את הצד הילדותי שלהם.

גנוב על המיניונים / Despicable Me 2, בימוי: כריס רנו ופייר קופן, ארה"ב 2013, 98 דקות.  יש לציין שחלק מההומור בסרט (פחות בזה ובעיקר בקודם) נובע מהתנהגות אלימה של המיניונים הג'ליים, שדוחפים או נותנים אגרופים אחד לשני. זה כמובן קורע מצחוק, אבל זיכה את הטריילרים של הסרטים בכתובית "אושר לצפייה לקהלים המתאימים". יש הטוענים שמסרים כאלו משתרשים בתת המודע של הילדים ומעודדים לאלימות, אז אולי לא מומלץ לקחת לסרט ילדים מתחת לגיל שש.



2 תגובות

  1. אחלה של ביקורת על המיניונים אבל דבר אחד. אל תעשה יותר ספוילרים ! זה ממש מעצבן (הספוילר שכתבת הוא שרשע יהפוך את המיניונים לסגולים) זה ממש הורס לי את כל הביקורת

כתיבת תגובה