ביקורת סרט: "וושינגטון על הכוונת" (או שמא "המטרה: הבית הלבן"?)

וושינגטון על הכוונתהקיץ הגיע ואיתו סרטי הפעולה רבי האפקטים והפיצוצים המיועדים בעיקר לילדים בחופשה. "וושינגטון על הכוונת" הוא סרט כזה בדיוק, שבהחלט מספק את הסחורה, אולי חוץ מהעובדה העובדה המפתיעה ש"המטרה: הבית הלבן" עשה בדיוק אותו דבר לפני מספר חודשים. הבמאי רולנד אמרייך, המוכר לנו מסרטי אסונות מרהיבים כמו "2012" ו"היום שאחרי מחר", הורס את הבית הלבן בפעם השלישית (ומוסיף גם פיצוץ קטן בקפיטול כדי שלא  ישעמם). כצפוי, אנו זקוקים לגיבור עשוי ללא חת שיציל את המצב; ומי אם לא צ'אנינג טייטום, החתיך להפליא, מתגייס לעזרה. לצדו ביתו האמיצה והנבונה, ששולטת ברזי הטכנולוגיה, כמצופה מילדה בגילה, והכוכב השלישי הוא נשיא שחור וחתיך (מי אמר ברק אובאמה ולא קיבל) אותו מגלם ג'יימי פוקס (שכיכב לאחרונה ב"ג'אנגו ללא מעצורים" של טרנטינו). הצוות נאבק בעשרות רעים שונים ומשונים, ממש קטלוג של דמויות שוליים מפחידות, בעזרתה של סוכנת השירות החשאי המשתפת איתם פעולה מחוץ לבית הלבן שעולה בלהבות, בגילומה של מגי ג'לינהול.

הסרט מומלץ בהחלט לחובבי אקשן שעשוי לפי הספר. אמרייך מביים אותו במקצועיות ולא חורג בהרבה מן הנוסחה המקובלת, אך שוב, סרטו דומה באופן חשוד ל"וושינגטון על הכוונת". היתרון של הסרט הזה על משנהו נעוץ בכך שהתסריט מעט יותר סביר, לפחות מבחינת הדמויות של "הרעים". כמו כן, התסריטאי ג'יממס ונדרבילט לא חשש לתבל את סרטו בקצת הומור, בניגוד ל"וושינגטון" שלקח את עצמו ברצינות אינסופית. אין ספק שג'יימי פוקס הוא נשיא מגניב ביותר, והדימיון בינו לבין אובמה יוצר סצנות משעשעות ביותר. שימו לב לדוגמה למרדף הלימוזינות ברחבת הבית הלבן, אחת מסצנות האקשן היעילות והמצחיקות שראיתי השנה. גם צ'יינינג טייטום, שנקרא להציל את המצב עשה לי את זה הרבה יותר מג'רארד באלר השמנמן (אבוי, מה קרה לליאונידס מ"300"?!).

בשורה התחתונה: סרט אקשן גנרי, חביב וצפוי למדי. הולך טוב עם פופקורן, קולה והחברים מט' 2.

וושינגטון על הכוונת / White House Down, בימוי: רונלד אמריך, ארה"ב 2013, 137 דקות. מאמר מאת שירה סובל. 



כתיבת תגובה