ביקורת סרט: "מלחמת העולם Z" מגוחך לחלוטין

מלחמת העולם zבמילה אחת, אכזבה. בשתי מילים, אכזבה מוחלטת.

בשנת 2006 יצא לאור ספר אפל, מורכב ומטריד בשם "מלחמת העולם Z" מאת מקס ברוקס (כן, הבן של מל ברוקס). עברו שבע שנים, והבמאי הלא חשוב מארק פורסטר ("קוואנטום של נחמה") והתסריטאים ג'. מייקל סטרזינסקי ומתיו מייקל קרנהאן רקחו ממנו סרט זומבים ילדותי, מופרך ונדוש. מלבד השם והרעיון הכללי, הצליחו השלושה לנפות מהספר כל עניין, מקוריות ומורכבות ולהפיק מוצר אקשן/אימה לא מבהיל ולא מעניין, שלא מחדש או אומר שום דבר שלא אמרו עשרות ומאות סרטי זומבים ואפוקליפסה לפניו.

ההפקה שפכה לא פחות ממאתיים מיליון דולר על זומבים סוג ו' שלא הבהילו אפילו את ביתי בת ה14 וגרמו לה לכל היותר לפלוט כמה גיחוכים. גם התלת-מימד היה מיותר ולא תרם דבר. בראד פיט אמנם עושה כהרגלו עבודה מקצועית, אבל גם עיניו הכחולות לא יכלו להציל את הקטסטרופה התסריטאית הזאת.

ואיך אפשר בלי הנקודה הישראלית. בסרט ישנה סצנה די ארוכה המתרחשת בירושלים, אם כי מסתבר שצולמה במלטה (עליי הם הצליחו לעבוד). מסתבר שישראל הצליחה להתמודד ביעילות עם מגיפת הזומבים הקטלנית בזכות גדר ההפרדה (?!) וכעת היא אפילו מקדמת בברכה ובשירים בכל השפות פליטים מארצות ערב. דווקא השירה הקולנית וההיסטרית עולה על העצבים של הזומבים שיוצרים מגדל אנושי ומצליחים לעבור את החומה ולפרוץ לעיר. תעמולה ציונית? הזומבים כמטאפורה לפלשתינאים? לא! פשוט עוד שטויות במיץ עגבניות.

מהאפיזודה הירושלמית בראד פיט נמלט בעור שיניו במטוס רוסי בלווית קצינה יפהפייה וגזוזת שיער בסגנון ג'י. אי. ג'יין (דניאלה קרטס). כשהוא מתעניין בשמה היא עונה לו "סגן, רק סגן". אין מילים.

בשורה התחתונה: סרט שהוגבל לגילאי שלוש עשרה ומעלה אבל למרבה הצער מתאים לגילאי שלוש עשרה ומטה.

מלחמת העולם Z, בימוי: מארק פורסטר, ארה"ב 2013, 116 דקות. מאמר מאת שירה סובל.

 



כתיבת תגובה