המלך ארתור על ספידים: "קינג ארתור: אגדת החרב", ביקורת סרט

הבמאי הבריטי גאי ריצ'י לוקח אלמנטים מאגדת המלך ארתור, מערבב אותם עם אפקטים מדהימים, זורק קצת הומור, הרבה אקשן ובעיקר קצב מוטרף ומוזיקה מהממת, והתוצאה – המלך ארתור כמו שעוד לא ראינו, אבל בהחלט היינו צריכים.

זו בהחלט לא עוד גרסה דרמטית ורומנטית של גיבורי השולחן העגול, אלא סרט פנטזיה אפי מסחרר חושים, מסעיר ומלהיב. לא הייתי מצפה לפחות מגאי ריצ'י – כנראה שצריך בריטי כדי לקחת את המיתוס הבריטי ולהתייחס אליו כמו שצריך להתייחס אל מיתוס, כלומר כאל אגדה בעל-פה שעברה אינספור שינויים ועיבודים לאורך הדורות, ועכשיו מולבשת בבגדים חדשים ועדכניים.

ריצ'י לא מתבייש לקחת דמויות מפתח מהמיתוס המוכר לכל ילד אנגלי, כגון מורדרד, שהיה בנו של ארתור מאחותו למחצה מורגן לה פיי הקוסמת, ולהפוך אותו לאויבו של אביו אוטר ובן בריתו של דודו וורטיגן, דמות חדשה שכלל לא קיימת בסיפור המוכר. גם חינוכו של ארתור, אשר בסיפור המקורי גדל בסתר כבן של אחד הנתינים הנאמנים של אביו עד שיגיע לפרקו ויוכל לתבוע את החרב ואת הכתר, משתנה אצל ריצ'י לילדות וחינוך בבית בושת, לא פחות, ולהפיכתו לפרחח, גנב ומנהיג כנופיית רחוב, עד שארתור הצעיר מגלה עד ייעודו האמיתי ונכנע לו. רק החרב האגדית, אקסקליבר, נותרה מהמיתוס המקורי, אם כי היא קיבלה כוחות על מופרזים למדי (אבל כיפיים!).

למי שזה לא מספיק לו, יש גם פילי ענק, מאסטר קונג פו סיני, חיות מכושפות ועוד שלל טעמים. צ'ארלי האנם, הזכור לטובה מ"פאסיפיק רים", הוא יופי של גיבור אקשן – נאה להפליא, חטוב, אמן לחימה ואפילו בא עם המבטא בילט-אין. גם ג'וד לאו מצוין בתור הנבל וורטיגן, שחובר עם כל הרע שבעולם כדי להחזיק בכס של קמלוט.

בשורה התחתונה: קצבי, כיפי ומשובב נפש. תענוג.

קינג ארתור: אגדת החרב / King Arthur: Legend of the Sword, במאי: גאי ריצ'י, ארה"ב 2017, 126 דקות. // שירה סובל



תגובה אחת

  1. מגדלור wrote:

    יפה שבניגוד לכל השאר לא קטלתם את הסרט

כתיבת תגובה