ביקורת סרט: "שודדי הקאריביים 5: נקמתו של סלזאר"

שש שנים לאחר הסרט האחרון בסדרת "שודדי הקאריביים" ועם בימוי שונה בתכלית, חוזר אלינו הקאסט האהוב לעוד סרט הרפתקאות ופנטזיה מצחיק ומרגש שגם הדור החדש, שלא מכיר את הסדרה, יאהב מאוד.

ג'ק ספארו (ג'וני דפ) וקפטן ברבוסה (ג'פרי ראש) הוותיקים חוזרים לעשות את הקטע שלהם בדיוק כמו בסרטים הקודמים, ואליהם חוברים שני שחקני חיזוק צעירים ומקסימים למדי. הראשון הוא ברנטון טווייטס שמגלם את הנרי טרנר, בנו של וויל טרנר מהסרטים הקודמים, וקאיה סקולדיירו שמגלמת את סינתיה סמית, מדענית צעירה ונמרצת – כשכל אחד מהם מחפש אוצר, וכמו כן את אביו. (נחשו מה הם הולכים למצוא למרות שלא חיפשו.)

החידוש המרענן באמת הוא חוויאר ברדם בתפקיד הרשע – קפטן סלזאר הרודף את ג'ק ספארו וחבריו עד למוות ומעבר לו. רואים שברדם נהנה מכל רגע, וגם הצופים נהנים לא פחות ממנו. אנחנו לומדים גם על עברו של ספארו וכיצד קיבל את שמו. בונוס נוסף הוא הופעות אורח קצרצרות ונוסטלגיות של אורלנדו בלום וקיירה נייטלי בתפקיד האוהבים הוותיקים, הוריו של הנרי טרנר.

בשורה התחתונה: החלק החמישי בסדרה שהתחילה כמתקן בדיסנילנד הוא מנה נוספת של אותו תבשיל ידוע – עלילה מופרעת, אפקטים מרשימים והומור גס ומשעשע. אבל אם זה עובד כל כך טוב, למה שנתלונן?

שודדי הקאריביים 5: נקמתו של סלזאר, בימוי: יואכים רונינג, ארה"ב 2017, 129 דקות. // שירה סובל



כתיבת תגובה