יש דבר כזה ״בימוי נשי״: על ״הזדמנות נוספת״, סרטה של סוזן בייר

הזדמנות נוספת סוזן בייר פוסטר הסרטסוזן בייר יודעת לעשות דרמות אנושיות מצוינות, והיא יודעת לעשות את זה מהר. לאחר שזכתה באוסקר ב-2010 על "בעולם טוב יותר" ולפני שהשלימה את סרטה הנוכחי הספיקה לביים גם את "רק אהבה", ועד ש"הזדמנות נוספת" הגיע למסכינו, באיחור של שנה, מיהרה והוציאה סרט נוסף בשם "סרינה", שאמור לעלות גם הוא בארצנו הקטנטונת. אבל אין מה להיחפז: גם "הזדמנות נוספת" הוא דרמה משובחת שמספקת לא מעט חומר למחשבה וששווה להתעכב עליה.

אנדריאס הוא חוקר משטרה מבטיח ואב לתינוק טרי הנתקל בזוג נרקומנים שבביתם תינוק מלוכלך ומוזנח. למרות מאמציו, רשויות הרווחה מסרבות לקחת את התינוק מחזקתם, ולאחר שהוא חווה טרגדיה משפחתית, הוא מחליט לקחת את הצדק לידיים.

נקודת הפתיחה הבנאלית לכאורה הזו מתפתחת לתסריט מורכב ולא שגרתי בידיו של אנדרס תומס, ובייר באה ולוקחת אותו למקומות מפתיעים אף יותר. זהו בדיוק סרט המוכיח שיש כזה דבר "בימוי נשי". המצלמה של בייר מספקת את המרחב גם לסצנות ארוכות של טיפול בתינוק, של אב המתבונן בבנו ושל גבר נשבר ובוכה, סצנות שנראות כל כך אמיתיות ונכונות ועם זאת מפתיעות, כי למרות שהשנה היא 2015 ונדמה לנו שראינו כבר הכול, אנחנו עדיין לא רגילים לסצנות ברמת פירוט וריאליזם כזו. השחקן ניקולאי קוסטר-וולדאו, המוכר לנו כג'יימי לניסטר מ"משחקי הכס", מפתיע לטובה ומוכיח כי הוא הרבה יותר מפנים יפות בחליפת שיריון, וגם משאר השחקנים מוציאה בייר תצוגה אמינה ומרשימה, ביניהם אולריך תומסון (קאי פרוקטור הפסיכי מהסדרה המצוינת והאנדר-רייטד "באנשי") כשותף השוטר השיכור והגרוש ומריה בונווי כאם צעירה שלא יודעת להתמודד עם אימהותה החדשה.

בשורה התחתונה: ממש לא חוויה אסקפיסטית; סרט מעורר מחשבה שלוחץ על כל הנקודות הנכונות ומיועד רק לאנשים חושבים ומרגישים.

הזדמנות נוספת / En chance til, בימוי: סוזן בייר, דנמרק 2014, 102 דקות. // שירה סובל 



כתיבת תגובה