הנמלה שעקצה אותי: ״אנטמן״, ביקורת סרט

אנטמןטום לאנג (פול ראד) הוא שודד וגנב, אבל הוא בעצם מהטובים, כי הוא גונב מהרעים ונותן לעניים כמעין רובין-הוד מודרני. כשהוא משתחרר לאחר שלוש שנים בכלא הוא מחליט לחזור למוטב ולהתאחד עם בתו הקטנה והמתוקה. אבל, כידוע לכל, לא קל להשתלב בשוק העבודה כאסיר לשעבר, גם אם אתה מהטובים ואפילו נראה ממש לא רע. לכן טום מתפתה להצטרף לג'וב אחרון וסופי בהחלט שיאפשר לו להתחיל מחדש. אלא שהג'וב הזה מוביל אותו לביתו של מיליונר מבוגר ומסתורי (מייקל דאגלס), שהוא גם מדען מבריק שפיתח נוסחה המאפשרת לכווץ יצורים חיים תוך שמירה על כוחם ואף לתקשר עם נמלים! אלא שעוזרו המרושע והציני דארן קרוס (קורי סטול) מתכוון לנצל את הנוסחה בכדי לפתח נשק שיחריב את האנושות! וכעת רק הגנב טוב הלב שיהפוך לאנטמן, איש הנמלה, המדען הזקן ובתו היפה והחכמה יכולים להציל את העולם.

נשמע הגיוני? לא ממש. אבל היי, אנחנו בסרט גיבורי על של מארוול, ובאנו לעשות חיים ולא לחפש חורים בעלילה. ואכן, זהו עוד תוצר גנרי, צפוי וקלישאתי מבית היוצר הבלתי נלאה של אימפריית מארוול, וככזה הוא עשוי היטב ומספק את הסחורה. אין ספק שיש כאן הפקה מקצועית לעילא, שחקנים יפי תואר, הומור במידה, אפקטים מרהיבים, אקשן משובח, הופעת אורח קולית ביותר של פאלקון וגם כמה יציאות ממש גדולות (ביניהן סצנה מגניבה בכיכובו של תומס הקטר הכחול שיכול). "אנטמן" אולי יישכח כשיגיע להיט גיבורי-העל הבא, אבל בינתיים המזגן והפופקורן מחכים, ושעתיים כיפיות בקולנוע הן תמיד רעיון טוב.

אנטמן / Antman, בימוי: פייטון ריד, ארה"ב 2015, 117 דקות. // שירה סובל



כתיבת תגובה