פאשיזם זה פאן: "קפטן אמריקה: מלחמת האזרחים", ביקורת סרט

קפטן אמריקהעוד לא התאוששנו מ"באטמן נגד סופרמן" וגם החברים הוותיקים קפטן אמריקה ואיירון מן מוצאים את עצמם משני הצדדים של מה שמכונה במגלומניות בלתי מבוטלת "מלחמת האזרחים" בסרט ה-13 ביקום הקולנועי של מארוול (אבל מי סופר??). ומי שלא מסתפק בשני הכוכבים האלו, יקבל גם כמעט את כל הצוות של הנוקמים, פלוס כמה הפתעות ושחקני חיזוק, מינוס תו'ר (אבוי!!!) והאלק (למי איכפת). התוצאה היא מישמש בלתי הגיוני של גיבורי על בקרב חסר פשרות על שליטה ופיקוח על האבנג'רס.

בדומה ל"באטמן נגד סופרמן", גם כאן נשאלת השאלה האם מותר לכוח על לעשות כרצונו ללא כל התחשבות באחרים, ומה עם הנזקים ההיקפיים והקורבנות החפים מפשע. במילים אחרות, האם ארה"ב, כמעצמת העל היחידה שנותרה בעולם, יכולה להמשיך לעשות כרצונה ללא שום פיקוח. התשובה, לפי הסרט לפחות, היא בהחלט כן – ומי שלא חושב ככה, שילך לחפש את החברים שלו בסוקוביה, מדינה פיקטיבית שפחות או יותר נחרבה לחלוטין ב"הנוקמים: עידן אולטרון" (מה הקטע עם המדינות הפיקטיביות, וכמה מהצופים האמריקאיים בטוחים שהן בעצם קיימות?).

אבל בואו לא נהיה ביקורתיים מדי. אז מה אם העלילה קצת פשיסטית, הרי זהו סרט גיבורי על ובאנו ליהנות. ומארוול בהחלט מספקים את הסחורה לאורך כל 150 הדקות של הסרט, שחולפות ביעף עם אקשן מושקע וכיפי ולא מעט הומור. ההומור והצחוקים תמיד היו הצד החזק של מארוול, בניגוד לכבדות הבלתי נסבלת של די.סי., וגם  כאן הם לא מאכזבים, למרות שבינינו, קפטן אמריקה הוא פוץ בלתי נסבל, ולא רק לאיירון מן בא לחבוט לפעמים בשיניו המושלמות מדי. שחקני החיזוק טובים כתמיד, והאמת היא שיש כל כך הרבה מהם שגם מעריצים פנאטיים מסוגלים להתבלבל ולשכוח באיזה גיבור על מדובר. אז למרות הסאבטקסט הלאומני והכוחני הבלתי נסבל, מדובר בכיף חיים שיעשה המון, המון אבל המון כסף ויהפוך עוד כמה אמריקאיים למאוד, מאוד עשירים.

קפטן אמריקה: מלחמת האזרחים / Captain America: Civil War, בימוי: אנתוני וג'ק רוסו, משחק: כריס אוונס, רוברט דאוני ג'וניור, סקרלט ג'והנסון, ג'רמי רנר, סבסטיאן סטן (ועוד המון, המון שחקנים), ארה"ב 2016, 147 דקות. // שירה סובל



כתיבת תגובה