על העדינות: ״קרול״, ביקורת סרט

carol-poster"קרול" הוא סרט אלגנטי ביותר. הוא לא מתאמץ כמו "לאהוב אותה", לא בוטה כמו "כחול הוא הצבע החם ביותר" ולא כאילומחוספס כמו "מועדון הלקוחות של דאלאס" – כן, הוא על לסביות, אבל הוא עדיין מתרחש בניויורק של שנות החמישים, ושומר באדיקות על נאמנות לרוח התקופה. וזה בדיוק מה שמציל אותו.

תרז (רוני מארה) היא מוכרת בחנות צעצועים שאת תשומת לבה לוכדת לקוחה עשירה (קייט בלאנשט) שמחפשת מתנת חג המולד לבתה הקטנה. הניגוד בין שתי הנשים חד ומיידיתרז צעירה, דקיקה ולא בטוחה בעצמה, בעוד הלקוחה, קרול שמה, מבוגרת, מאופרת, מתוקתקת ושופעת נהרות של ביטחון עצמי. ובכל זאת, בין שתי הנשים ניצת זיק שאי אפשר להתעלם ממנוזיק שיצית חברות, שתתפתח מהר מאוד לסיפור אהבה.

הרבה זמן עובר עד סצנת הנשיקה הראשונה בין קרול ותרז, וזאת למרות שהמתח המיני ביניהן צועק לשמיים כבר מהסצנה הראשונה. אין בזה שום דבר רע; זה אפילו מתבקש. הבימוי הנהדר, העדין והאסתטי של טוד היינס מפנה את תשומת לבם של הצופים למגוון מחוות קטנות שאוצרות בתוכן תשוקה גדולה, וריקוד המחוות השקט והמאופק הזה מסעיר במידה משביעה להפתיע. הוא מלווה גם בעיצוב אמנותי חורפי ומוקפד (המעילים, התספורות, הליפסטיקים, המכוניתהו, הפיפטיז!), בפסקול רך ובביצועים נהדרים של שתי השחקניות הראשיות.

מתוך הסרט

מתוך הסרט

הביצועים האמורים מוצלחים על אף, ואולי בגלל, שהם נוטים להדגיש את הפערים בין שתי הדמויותפערים שכמעט ולא נידונים. לקראת סופו של הסרט אין מנוס מלדבר על השלכות הרומן הקטן הזה על קרול, אישה נשואה ואם לילדה, וגם על תרז, בחורה צעירה שמגבשת את אישיותה, ובכלל זה גם להתחשב בעובדה שההומוסקסואליות נחשבה לסטייה מוסרית חריפה למדי בחברה של הימים ההם. אולם במהלכו לא מדובר כמעט בכלל על הביטחון שבו ניגשת קרול לבחורה צעירה שבנטייתה המינית היא בכלל לא בטוחה, ביטחון שמסתיר מתחתיו גם איאילו חרדות מוסוות; לא נתהה על טבעה של המשיכה של תרז לקרול, שיכולה לנוע מחיפוש דמות מדריכה, דרך משיכה טבעית גרידא ועד אופורטוניזם מוחלט; ובכלל, חוץ מקליק מיידי, הקשר ביניהן לא מוסבר ביותר מדי דרכים.

ההתמסרות הטוטאלית הזו של תרז וקרול לרומן הבלתי צפוי ביניהן יכולה להתפרש כאהבה עמוקה המכה בך באחת, אבל יותר סביר לפרש אותה כנכונות לצאת להרפתקה שתנער את חיי היומיום המשמימים. אולם אם זה אכן כך, היינס לא עושה הרבה כדי לכוון אותנו לנתיב הזה; הוא רק מציג את סיפור האהבה כמו שהוא, במלוא סגנונו הנהדר, ומציע לנו את ההזדמנות להצטרף אליו. וזו הזדמנות ששווה לקחת.

קרול / Carol, בימוי: טוד היינס, ארה"ב 2015, 118 דקות. // דור בביוף



כתיבת תגובה