המנה הקבועה: מי גונב את ההצגה מהעיבוד החדש של דיסני ל״סינדרלה״?

סינדרלהכבר שמעתם את הסיפור הזה קודם: היתומה שהופכת למשרתת, האחיות והאם החורגות, הנשף האסור, הדלעת, נעל הזכוכית, "והם חיו באושר ועושר עד עצם היום הזה" – מה עוד נותר לחדש בסיפור סינדרלה? לא הרבה. אבל זה לא מה שיעצור אולפן גדול כמו דיסני מלהפיק עיבוד חדש אך מסורתי להדהים לאגדה הקלאסית (בניגוד למה שהם עשו עם "מליפיסנט", למשל), שלמעט שינויים מינורים וחמודים שיהפכו את הסרט לקצת יותר נסבל מבחינה פמיניסטית נשאר נאמן לחלוטין לאגדה הקלאסית.

לצורך הפרויקט גויסו תותחים גדולים, אך לא מדי: חרושת השמועות על אמה ווטסון בתפקיד הראשי הסתכמה בליהוקה של לילי ג'יימס מ"דאונטאון אבי", בעוד לנעלי הנסיך נכנס ריצ'ארד מדאן, המוכר כרוב סטארק מ"משחקי הכס"; לצדם מופיעות בתפקידי משנה גם הלנה בונהם קרטר וקייט בלאנשט, בשיבוץ מפתיע ומרענן לסרט של דיסני.

מתוך הסרט

מתוך הסרט

אך עם תקציב של 95 מיליון דולר, הקאסט הוא לא הדבר המרשים היחיד בסרט: דיסני השקיעו בבמאי ידוע – קנת בראנה, שביים את "תור" מ2011 וגויס לתפקיד לאחר שמארק רומאנק, האחראי על "לעולם אל תרפה" המקסים מ2010, פרש מהתפקיד – וגם בצילומים בכל רחבי בריטניה ובאפקטים מיוחדים. האפקטים האלו, אגב, לא כללו את עיניו של מדאן כנסיך כחול העיניים – בסרט עיניו הכחולות והבורקות נראו מזויפות עד כדי כך שהוא נאלץ לטעון בפומבי שהן לא עברו שום שפצור באמצעים מלאכותיים.

השוס המרכזי בסרט עצמו הוא ללא ספק האפקטים, התלבושות המדהימות והעיצוב האומנותי – אחרי הכול, האייקונים הגדולים ביותר שלו הם השמלה, הנעליים וסצנת הנשף עצמה – אך את ההצגה גונב דווקא משהו אחר לגמרי. כמיטב המסורת של פיקסאר, שאומצה על ידי דיסני, את הסרט פותח סרטון קצר בהשתתפות הגיבורים של "לשבור את הקרח", המספק לנו עשר דקות טהורות של שלג, שירים ותמימות, הכנה לקראת סרט ההמשך הצפוי לצאת בשנה הבאה. השילוב בין הקלאסיות והתלותיות של סינדרלה לבין הפמיניסטיות של אלזה לא פשוט, אבל היי, מי יסרב לעוד מנה קטנה של פרוזן?

השורה התחתונה: הנוסחה ידועה והסוף ברור, אבל התלבושות, האפקטים ובעיקר הסרט הקצר של פרוזן מצדיקים את הצפייה כבילוי קליל וכיפי, במיוחד לחובבי האגדות.

סינדרלה, בימוי: קנת בראנה, ארה"ב 2015, 112 דקות. // ויולט



כתיבת תגובה