בלתי ניתן להריסה: ״משפחת בלייה״, ביקורת סרט

משפחת בלייה פוסטר הסרטיש סיפורים שאי אפשר להרוס; גם בימוי חסר השראה, תסריט קיטשי ואווירה כללית של קלישאתיות לא יחבלו יותר מדי בסרטים שרק מקריאת התקציר שלהם העיניים מתלחלחות. עובדה: פאולה בת השש-עשרה (לואן אמרה, זוכת "דה ווייס" צרפת) היא השומעת היחידה במשפחה של חירשים-אילמים; ופתאום, ביום בהיר אחד, מתברר שהיא זמרת מחוננת, והמורה שלה מפציר בה לגשת לאודישנים לבית ספר נחשב למוזיקה, הממקום בפריז הרחוקה מהכפר בו היא מתגוררת. איך אפשר שלא לרצות לראות את הסרט הזה?

"משפחת בלייה" ניחן בשני קונפליקטים חזקים במיוחד, אחד מקורי והשני קצת פחות, אבל שניהם מקבלים טיפול הולם וממצים לחלוטין את הפוטנציאל הדרמטי שלהם. בכלל, אם יש דבר אחד שהסרט מצטיין בו, הרי שזהו הענקת האפשרות להציץ לעולמה של פאולה על מגוון רבדיו: היחסים עם ההורים, חיי החברה, חיי המין, היותה השומעת היחידה במשפחה של חירשים-אילמים, ההרהורים על נטישת הקן, היחסים הבעייתיים עם השאיפות הפוליטיות הפתאומיות של הוריה ומה לא. העושר המפתיע הזה מקל מאוד על השקיעה לתוך עולמה, ואיכשהו מצליח להשאיר לנו גם מעט מרחב לנשימה.

מתוך הסרט משפחת בלייה

מתוך הסרט

מכל בחינה אחרת, לעומת זאת, מדובר בסרט נורמטיבי לחלוטין. אחרי שראינו ששומרי הקופות הצרפתיים יכולים להיות בעצם סרטי בורקס לכל דבר ("למה זה מגיע לי?"), כעת אנו חוזרים לקרקע מוכרת עם קומדיה צרפתית בניחוח אמריקאי מאוד. מילא שהתסריט מלא במיני צירופי מקרים לא אפשריים; מילא הפסקול הפופי; מילא המשחק הנע מטוב לבינוני – אבל חוסר תשומת הלב לפרטים, השימוש בקלישאות משומשות עד זרא סתם כי זה קל – הם המקוממים. הסצנות המתרחשות בבית הספר בולטות במיוחד באיכותן הנמוכה: אין אחד שיאמין שכך מתנהג אפילו מורה או תלמיד אמיתי אחד, אבל לא נראה שזה אכפת למישהו. בנוסף, מפני שכל כך לגלוש בהן לקלישאתיות, הסרט לפעמים לא שם לב למה שהוא אומר – למשל, בסצנה הראשונה בה אנו נחשפים לפאולה, היא נזרקת מהכיתה אחרי שהתחצפה למורתה. בכל שאר הסרט, לעומת זאת, היא בחורה ביישנית, מנומסת ואפילו מעט חסרת ביטחון. ככה זה, קל לשמור על עקביות רק כשמדובר בסוף הטוב שהרי צפוי קילומטרים מראש.

עם זאת, לשפוט את "משפחת בלייה" לחומרה יהיה מעשה שנובע רק מהקונספט הבסיסי שלו, שהיה יכול לזכות לטיפול ראוי יותר, ולא מהציפיות הריאליות מהסרט האמיתי; שכן אם אתם מחפשים רק קומדיה משפחתית מקסימה ומרגשת עם נגיעות קלות של אקזוטיקה, לא תתאכזבו.

משפחת בלייה / La famille Belier, בימוי: אריק לארטיגו, צרפת 2014, 106 דקות. // דור בביוף



2 תגובות

  1. *שם ארז wrote:

    איזו ביקורת חסרת ידע חוכמה ומעוף.הכותב הוא כסיל שאיננו מבין תרבות צרפתית.

  2. משה wrote:

    זמרת פופולרית מתכנית ריאליטי, שאפשר לעשות ממנה עוד כמה גרושים לפני שהקהל ישכח ממנה משחקת נערה בת 16 שעדיין לא קיבלה מחזור. יחד עם חברתה הטובה היא מתחילה ללמוד בבית ספר חדש בתחילת השנה ומצטרפת למגמת שירה בגלל בחור שבו היא מאוהבת אחרי שראתה אותו במסדרון. המורה מגלה שיש לשניהם כשרון שירה אדיר ומלהק אותם לדואט משותף של שיר רומנטי, וחוץ מזה מזמין אותה להתאמן איתו בכל ערב למשך מספר חודשים לקראת אודישן לבית ספר לשירה נחשב, שהוא מאמין שיש לה סיכוי להתקבל אליו.
    כן, עד כדי כך גרוע. פה ושם קטע מוצלח, אך רוב הסרט ישבתי במבוכה נוראית שאני בכלל צופה בדגראסי הזה.

כתיבת תגובה