עצי באובב וכסף גדול: ״הדברים שאני רוצה״, ביקורת סרט

הדברים שאני רוצה"הדברים שאני רוצה" מבוסס על ספרו המצליח של גרגואר דלקור (בעברית בהוצאת זמורה-ביתן) על ז'וסלין (מתילד סינייה), בעלת חנות למוצרי תפירה וסריגה בכפר קטן בצרפת, שיום בהיר אחד מתבשרת על כך שזכתה בלוטו. כש-18 מיליון היורו מופקדים בחשבונה, משתלט עליה החשש שהם ישנו את חייה – דבר שהיא לא רוצה בו. טוב לה בחיים שבנתה לעצמה, לצד בעלה ג'ו (הזמר מרק לבואן), שני ילדיה הבוגרים, חברותיה וקוראותיה בבלוג עבודת היד החינני והמצליח שלה.

אושר ביתי, קטן, רגוע, פשוט, יומיומי, רגוע ופשוט כבר אמרנו? – הבנו  את הרעיון, דפקו לנו אותו לראש עם פטיש חמישה ק"ג. זו בדיוק הבעיה של הסרט (ושל הספר גם כן, למרות ההבדלים ביניהם, הכוללים סוף שונה): לא הצלחנו להבין מה כל כך טוב לה, לז'וסלין. הסצנה המשמעותית היחידה עם בעלה טרם הזכייה היא איומה ונוראה; ג'ו, שהיה מכור לאלכוהול בעברו, מגדף אותה ומתנהג אליה בנבזות בעוד היא שבורה נפשית בגלל מות התינוקת שלהם לאחר הלידה. זה הגבר הנפלא שהחיים איתו כה טובים עד כדי כך שצריך לפחד משינוי? חוץ מזה, הוא אמור להיות חתיך ומושך, ולדעתנו הוא ממש מכוער, אבל זה כבר עניין של טעם.

ז'וסלין פוחדת שהאנשים שאוהבים אותה ישנו את יחסם אליה בעקבות הזכייה. מיהם כל האנשים האלה? שתי החברות הטובות והמעט מטורללות, בן מנוכר שנעלם הרחק עם חברתו האנטיפתית, בת (חמודה ויצירתית, לפחות זה) ו"חברותיה הטובות" מבלוג הסריגה שגם שלחו לה סוודרים וצעיפים כשבעלה היה חולה, ובכך טשטשו אצלה את ההבחנה בין חברות ואהבה בעולם האמיתי לתגובות בבלוג.

הדברים שאני רוצה

מתוך הסרט

בספר ז'וסלין מתוארת כאשה שמנה שגברים לא מחזרים אחריה (הסופר מחבר באופן עקבי בין רזון לאושר ובין שומן לדחייה ואומללות). בסרט, לעומת זאת, היא היא אישה נאה המתפרנסת בכבוד, ולמען האמת לא ברור איך היא סובלת את בעלה הסתמי ולמה היא מרגישה שהוא עושה לה טובה בכך שהוא איתה.

האמירה המרכזית של הסרט – שזוגיות טובה, משפחה וחיים צנועים ופשוטים עדיפים על הון קר ומנוכר – שמרנית מאוד ותואמת את ערכי הממסד ואת הדוקטרינות הדכאניות שלו. הסתפקו במועט: עוד מעט יגידו לנו שיש שכר בעולם הבא. היזהרו לכם, ילדים, מעצי באובב ומכסף גדול. הדיכוטומיה המוזרה הזו, אושר או כסף, היא פשטנית ושקרית, אם כי לפחות יש טוויסטים מעניינים בעלילה – לא הוליווד, אמרנו? – אבל בלי ספוילרים. יש מצב שהכסף לא הורס את האושר, אלא פשוט חושף את השקר שעמד בבסיס האושר המדומה, אבל הסרט לא יגיד לכם את זה. זו פשוט אמירה מורכבת מדי.

למרות זאת, "הדברים שאני רוצה" ניחן בכמה וכמה סצינות מצחיקות או נוגעות ללב במיוחד: למשל, זו שבה ג'וסלין באה לקבל את צ'ק הזכייה ונאלצת לשמוע נאום דרקוני מפסיכולוגית שמכינה אותה להלם הזכייה ולעלוקות שירצו עכשיו בכספה היא מופת של קומדיה משובחת. תת-סיפור מקסים נוסף הוא על אביה של ז'וסלין, הסובל מסוג מסוים של בעיית שכחה, הגורמת לו לאבד את זיכרונו בכל שש דקות. כדי לשמח אותו, היא ממציאה לו בכל פעם חיים מדהימים אחרים – "היית מנצח דגול", "כמעט זכית בפרס נובל". כן, כמה קל להיות מאושר כשמשקרים לך, או כשאתה משקר לעצמך.

הדברים שאני רוצה / La liste de mes envies, בימוי: דידייה לה פשר, צרפת 2014, 94 דקות. // לאה רודיטי



כתיבת תגובה