כל אחד יכול להיות רוקסטאר: "שובר את הכלים", ביקורת סרט

1263S2R

אומרים שיש קו דק המבדיל בין גאונות לטירוף. במקרה של בובי פישר, הוא כל כך דק שבקושי ניתן לראותו.

סרטו של אדוארד סוויק מתאר את חייו של פישר, שחקן השחמט האמריקאי–יהודי (למרות היותו שונא יהודים מושבע) שהיה לאלוף ארה"ב הצעיר ביותר בשחמט, רב האמן הצעיר ביותר בשחמט והאמריקאי היחידי שהיה לאלוף העולם בשח-מט – בקיצור, הוא היה די טוב במשחק הזה.

מצד אחד מדובר בסרט ספורט, המתאר את מסעו של הכישרון המדהים אך בעל תנאי הפתיחה הגרועים לעבר הכתר העולמי והתהילה הנלווית אליו. מאחר ולא מדובר במשחק פיזי, קשה להראות את המתח או את הגאונות במהלכי המשחק, והם באים לידי ביטוי בתגובות הקהל או המתחרים למהלכים המבוצעים באמצעות הצריח או הרץ.

במקביל, זהו גם סרט גאון-מטורף: בובי אינו מישהו שגאונות סללה את דרכו לשיגעון, אלא מישהו שהשיגעון סלל את דרכו לגאונות. חלק משיגעונו, למשל, הוא יחסיו הרעועים עם משפחתו – הוא לא הסכים שאמו תגיע למשחקיו – נקודה מעניינת שזכתה להתייחסות מזעית למדי בסרט.

נקודת השיא לקראתה הסרט מתקדם היא הקרב על אליפות העולם בין בובי פישר לבוריס ספאסקי הרוסי, בשיא תקופת המלחמה הקרה. בדומה למשחק, בו מקריבים חיילים לטובת הצלת המלך, נראה כי ארה"ב ומנהליו של בובי מוכנים להקריב אותו בשם הניצחון, ואילו הוא עצמו מקריב לשם כך את שפיותו.

טובי מגוויר מגלם את בובי פישר בצורה מרתקת. השילוב בין הגאונות לטירוף, בין השאיפה להוכיח שהוא הטוב מכולם לבין הפחד מהיום שבו זה אכן יקרה, מודגם באופן מרשים ביותר. עם זאת, שאר השחקנים אינם בולטים, וזאת מפני שדמויות המשנה קיבלו טיפול מצומצם מדי שלא משאיר להן מקום לאופי. מציקים גם קטעי החדשות ה"אותנטיים" שנתפרו לתסריט בגסות, והעדרו התמוה של תיאור חייו של בובי לאחר הזכייה – במיוחד בהתחשב בכך שהם לא היו רצופים ורדים ושושנים כמתבקש.

ועדיין, הדמות הראשית המניעה את הסרט מרתקת מספיק לנשוא את כולו על כתפיה, ותמיד נחמד להיזכר שכל אחד יכול להיות רוקסטאר – גם שחמטאים.

שובר את הכלים / Pawn Sacrifice, במאי: אדוארד סוויק. שחקנים: טובי מגוויר, ליב שרייבר, פיטר סארסגארד, לילי רייב, ארה"ב 2014, 116 דקות. // ישראל כורם



כתיבת תגובה