ביקורת סרט: למה "לילה קשוח" צריך בכלל להיות פמיניסטי?

"קומדיית מיינסטרים הוליוודית" היא אולי המשבצת האחרונה שסקרלט ג'והנסון לא סימנה בה וי, אחרי שהתנסתה במגוון ז'אנרים וגילתה שהיא מצטיינת באקשן ממש כמו בדרמה. וכך היא מצאה את דרכה ל"לילה קשוח", סרט אנסמבל נשי (שגם נכתב ובוים על ידי אישה), חמושה ביופי ובביטחון הרגילים שלה, ובטוחה שגם כאן היא הולכת להצטיין. איכשהו אכן נמצאו מבקרים שחשבו ככה, אבל כל צופה בר דעת יבחין שההופעה שלה מאולצת ומכבידה, ושהיא נראית כמו הדודה המבאסת שרוצה להיראות צעירה ומגניבה (לא שהתסריט נותן לה הרבה פאנצ'ים לעבוד איתם). בסצנות האקשן היא אולי מצוינת, אבל גם אם היא ממש לא הורסת את הרגעים הקומיים – קשה לתת לה יותר מ"בסדר".

ארבע שותפותיה למסך, לעומת זאת, פשוט מעולות. ג'והנסון משחקת את ג'ס, מועמדת לסנאט שעתידה להתחתן עם בעלה המתוק והרגיש, ושנגררת לסופ"ש מסיבת רווקות במיאמי עם ארבע חברותיה – אילנה גלייזר הקורעת מ"ברוד סיטי", ג'יליאן בל המושלמת מ"רחוב ג'אמפ 22", קייט מקינון מ"סאטרדיי נייט לייב" וזואי קרביץ והקסדה. אילנה אמנם משחקת את הדמות שלה ב"ברוד סיטי", אבל אני כל כך אוהב אותה שהייתי מוכן לראות אותה גם בחידוש ל"רשימת שינדלר". קייט מקינון משחקת את החברה האוסטרלית עם המבטא המוגזם בהופעה שכל כולה הגזמה אחת גדולה, ואיכשהו זה פשוט עובד. זואי קרביץ אלגנטית עד מאוד, וגם הרגעים הקומיים שלה מוצלחים. אבל מי שמתעלה על כולם היא ג'יליאן בל – שקיבלה את הדמות המורכבת ביותר מהחמש, וגם אם הבדיחות שלה לא תמיד מושחזות, היא כריזמטית וסוחפת כל כך שמספיק שהיא תופיע ברקע ואני אצחק. הבחורה גאונה, ולגמרי הגיע הזמן לתת לה תפקידים גדולים יותר.

מתוך הסרט

הסיבוך הראשון בעלילה הוא הריגתו בשוגג של חשפן שמוזמן לווילה שהחברות שכרו, ומשם היא ממשיכה להתפתל עם המון טוויסטים וכמויות שְׁחור מפתיעות. ברצינות – הבדיחות בעלות המודעות הפוליטית היו מגניבות כשלעצמן, אבל הכניסה של הסרט לעומק ההומור השחור היא השוס האמיתי. זה די מופרע, מה שקורה פה – וגם מאוד מצחיק.

אז למה לקחת סרט כל כך כיפי ולהעמיס עליו משא עודף? נכון, הסרט הזה הוא קומדיה נשית שהגברים בה אינם יותר מדמויות משנה קטנות, והוא גם בוים על ידי אישה וכולי – אבל השנה היא 2017, ולבקר לעומק את התכנים שלו בגלל העובדה שהוא נעשה על ידי נשים פשוט הורס את הכיף. נכון, רוב האופי העצמאי של הדמויות נמצא במיניות שלהן, ואנחנו לא יודעים עליהן הרבה מעבר לכך. נכון, רוב המצחיק פה נמצא בכך שההתנהגות של הנשים גסה ובוטה, או, אם תרצו, "גברית". נכון, המטרה של כל הנשים בסרט היא בסופו של דבר להגיע לחתונה בשלום, וזה לא הדבר הכי פמיניסטי בעולם. אבל למה לצפות בכלל מסרט כזה להיות מניפסט פמיניסטי? הגיע הזמן שנשים יוכלו לעשות קומדיה מופרעת שלא מנסה לעשות כלום מלבד להצחיק – זה אקט פמיניסטי לא פחות מסרט פמיניסטי גם בתכניו. ואם הסרט הזה מצחיק כל כך, זאת לגמרי סיבה מספקת לצאת לקולנוע ולראות אותו.

לילה קשוח / Rough Night, בימוי: לוצ'יה אניילו, ארה"ב 2017, 100 דקות. // דור בביוף



תגובה אחת

  1. מגדלור wrote:

    הגרסה הנשית של בדרך לחתונה עוצרים בווגאס

כתיבת תגובה