ביקורת סרט: ״מלחמת הכוכבים – הכוח מתעורר״ מוחה כל זכר לכישלון הקודם

688362052המעריצים הוותיקים יכולים לנשום לרווחה: ג'יי. ג'יי. אברהמס עשה את הבלתי ייאמן והחזיר ל"מלחמת הכוכבים" את הרוח הישנה, האופטימית, הקלילה והאנושית שאפיינה את הטרילוגיה המקורית משנות ה-70' וה-80' – הטרילוגיה האהובה שבנתה את מיתוס מלחמת הכוכבים, בניגוד לאכזבה הנוראית של הטרילוגיה השנייה (1999-2005), שבוימה על ידי לוקאס הגדול בעצמו אך שברה את לבם של המעריצים.

הסרט החדש מתרחש כשלושים שנה לאחר סיומו של הסרט הקודם וניצחון המורדים והרפובליקה על האימפריה. לוק סקייווקר נעלם וכוח אפל חדש עולה המסדר הראשון בפיקודו של המנהיג הראשון, סנוק, ואיתו עוטה מסכה חדש ומפחיד, קיילו רן. מה שיפה כאן הוא שזה בעצם כמעט אותו הסיפור של הטרילוגיה המקורית, כולל שלל מחוות ובדיחות למעריצים הוותיקים (שימו לב לאיזכור של דוחס האשפה…). כמו כן, גם השחקנים הוותיקים חוזרים ובגדול: האריסון פורד, הלא הוא האן סולו האגדי, מלווה בצ'ובקה הנאמן, ושניהם מלאים מרץ, רוח לחימה והומור כפי שהיו לפני 30 שנה, אם כי צ'ובקה לא הזדקן כלל בעוד שאותות הזמן בהחלט ניכרים בפניו של סולו. הנסיכה ליאה חוזרת לתמונה בתור הגנרלית אורגנה, המפקדת העליונה של כוחות המורדים, אך בתסרוקת חדשה. לצדם נמצאים כוכבים חדשים ומבטיחים, כשהפעם יש הרבה יותר גיוון בשחקנים מבחינת מגדר וצבע.

בקיצור, יופי של סרט: אקשן סוחף בסגנון הימים הטובים, סיפור ברור על מלחמת הטובים ברעים, הומור, שפע חרבות אור ושלל מחוות לטובת דור ההורים שיודע לצטט רפליקות שלמות מסרטי העבר. אברהמס שיחק אותה והצליח למחוק את הטראומה של הטרילוגיה השנייה, וכולי תקווה שהוא יצליח לעמוד בציפיות העצומות ולהמשיך לפחות באותה רמה.

מלחמת הכוכבים: הכוח מתעורר, בימוי: ג'יי. ג'יי. אברהמס, ארה"ב 2015, 135 דקות. // שירה סובל



כתיבת תגובה