מה הסיפור?: ״סיפורה של אדליין״, ביקורת סרט

הסיפור של אדליין פוסטר הסרטאדליין בת 29 כבר שמונה עשורים. היא מחליפה זהות, מקום עבודה ומגורים בכל עשור. לעתים רחוקות היא נפגשת עם בתה המזדקנת שגרה הרחק ממנה. היא בודדה, עצובה ומתרחקת מכל קשר אנושי, עד שהיא פוגשת את אליס, בחור נאה וכובש, נדבן חובב היסטוריה. לראשונה מזה חמישים שנה, היא מרשה לעצמה להתאהב. האם יש סיכוי לאהבה כאשר לא ניתן להזדקן ביחד, או כאשר אחד מבני הזוג מסתיר סוד כל כך משמעותי?

"הסיפור של אדליין" לא עונה על השאלות האלו. הוא לא מתמודד עם האתגר האמיתי של קשר בין בחור צעיר לאישה מבוגרת מאוד הכלואה בגוף צעיר ונושאת עמה מטען כבד של סוד, אשמה ובדידות במשך כך כך הרבה זמן. לבלייק לייבלי בתפקיד אדליין יש בעיקר הבעה אחת – היא מרוחקת, קרירה ולא מעניינת, ובעיקר לא ברור מה עשתה בעולם כל כך הרבה שנים מלבד ללמוד כמה שפות. מיקל הויסמן בתפקיד אליס (זה לא שם של אישה?) גם הוא לא מצליח לסקרן או לענות על השאלה למה אדליין שוברת למענו נדר של שתיקה ובדידות שנמשך זמן כה רב. בקיצור, הבמאי לקח רעיון מעניין והפך אותו לדרמה רומנטית שגרתית וצפויה עם טאץ' פנטסטי שלא תורם הרבה לעלילה או להתפתחות הדמויות, שנשארות תקועות במקום במה שמרגיש כמו שנים (וגם נכון מילולית, לפחות למחצה). אולי שחקנים קצת פחות צעירים ויפים ויותר מעניינים ומנוסים היו יכולים לתת בשר למעשייה הזאת, אבל אפילו הריסון פרד המזדקן, המפציע בתפקיד משנה כאביו של אליס שמתגלה כאהוב ישן של אדליין, לא מציל את הסרט משיממונו.

בשורה התחתונה: ממש לא בנג'מין באטן.

הסיפור של אדליין / The Age of Adeline, בימוי: לי טולנד קריגר, ארה"ב 2015, 112 דקות. // שירה סובל



כתיבת תגובה