נשק לך והלך: ״פני מלאך״, ביקורת סרט

פני מלאך פוסטר הסרטתומאס הוא במאי ותסריטאי המגיע לאיטליה כדי לכתוב את סרט הקאמבק שלו, ההצלחה שתחזיר אותו לעניינים לאחר כמה כישלונות קולנועיים   וגירושים כואבים מאשתו הבוגדנית, שדווקא זוכה להצלחה מקצועית כבירה על המסך הקטן. הנושא לסרט נשמע עסיסי ומפתה למדי: רצח סטודנטית בריטית על ידי חברתה ובן זוגה בעיר הציורית סיינה. העלילה מזכירה מאוד, ולא במקרה, את פרשת אמנדה נוקס, שהורשעה ברצח חברתה מרדית' קרצ'ר בעזרת בן זוגה בפרוג'ה שבאיטליה – פרשה שגררה סערה תקשורתית, אינספור כתבות צבע בצהובונים ובטלוויזיה וגם כמה ספרים וסרטים. אך תומאס הוא שונה. למרות הלחץ שמפעילים עליו המפיקים, הוא לא מעוניין בסרט פרובוקטיבי וצהבהב שינקוט עמדה לגבי המקרה ויציג את "האמת" כפי שהוא רואה אותה. הוא בז לעיתונאים העטים כטורפי נבלות על המשפחות ועל כל מי שמוכן להתראיין ועושים כסף טוב מהצגה שטחית וסטריאוטיפית של הטרגדיה. הוא רוצה לעשות סרט אחר, שונה, מורכב יותר. והסרט שלפנינו עוסק בחיפשיו אחרי הדרך הנכונה לעשות את הסרט הזה.

נשמע טוב עד כה – ואכן, סרט על עשיית סרט ועל חיפוש הדרך הנכונה לייצג את המציאות דרך האמנות יכול להיות הרבה יותר מורכב ומעניין מסתם עוד פיצ'ר סנסציוני על רצח צעירה יפה בידי צעירה יפה אחרת בעיר איטלקית יפה במיוחד. הבעייה היא שהסרט הזה חוטא בחטא הנורא ביותר שיכול להיות בתחום – הוא פשוט לא מעניין. תומאס מבולבל, הוא סובל, הוא מתגעגע נואשות לבתו ביאטריצ'ה שחיה רחוק ממנו בבית של המאהב של אשתו לשעבר; הוא עושה סמים, הוא שוב סובל, הוא הוזה, הוא לא ישן, הוא קורא את דאנטה, הוא פוגש סטודנטית צעירה ויפה שמזכירה לו את בתו כמו גם את הנרצחת, הוא עושה עוד קצת סמים, הוא מסתובב ברחובות סיינה, וכל זה נמתח ונמשך ולא הולך לשום מקום. דניאל ברוהל, המגלם את תומאס, הוא בדרך כלל שחקן מגוון ומעניין, אך כאן הוא קיבל תסריט מבולבל ולא עקבי שלא מאפשר לו לעשות הרבה חוץ מלהיראות מיואש. והתוצאה היא שגם הצופים כבר סובלים מייאוש לאחר שהיומרה נשארת בגדר יומרה בלבד, ללא מימוש וללא אמירה משמעותית.

פני מלאך / The Face of an Angel, בימוי: מייקל ווינטרבוטום, משחק: דניאל ברוהל, קארה דלווין, קייט בקינסייל, בריטניה 2014, 101 דקות. // שירה סובל



כתיבת תגובה