ביקורת סרט: ״על חבל דק״

על חבל דקבשנת 1974 התרחש בניו יורק אירוע חד פעמי ובלתי ייאמן: הפעלולן הצרפתי פיליפ פטי, בסיוע מספר שותפים לפשע, מתח כבל מתכת בין גגות מגדלי התאומים שהיו עדיין בשלבי בנייה. לאחר מכן, לפנות בוקר, בטרם הגיעו הפועלים לגג, ביצע פיליפ פטי הליכה על הכבל שבין הבניינים במשך 45 דקות, ללא כל אביזרי בטיחות.

הסיפור האגדי הזה הוא הנושא הסרט, המבוסס על ספרו של פטי ומסופר בקולו, בגוף ראשון. את פטי מגלם בחן ובקסם בלתי מבוטלים ג'וזף גורדון לוויט, למרות התסרוקת הזוועתית והמבטא הצרפתי המזויף; לצדו מספר שחקנים בלתי מוכרים המשמשים מעין מקהלה יוונית/להקת ליווי למבצע המרשים הזה. בין כל השחקנים האנונימיים יש לציין את בן קינגסלי הוותיק והמשובח בתפקיד המנטור הגדול מן החיים שנותן לפטי עצות יקרות מפז, שכמובן משתלמות לו מאוד ברגע האמת.

זהו מעין סיפור אגדה עם סוף טוב על גיבור שמנסה ואף מצליח לעשות מבצע אמנותי נועז, ללכת בין המגדלים רק כי הם שם וקוראים לו. הבמאי הוותיק רוברט זמקיס ("פורסט גאמפ", "בחזרה לעתיד") מוכיח שוב את שליטתו המופלאה בטכניקות CGI ומחייה בצורה מופלאה את פריס וניו-יורק של שנות ה-70' וכמובן את מגדלי התאומים. הסרט הוא מחווה לסמל הניו יורקי האבוד הזה לא פחות מאשר לפיליפ פטי ולאמנותו.

זוהי בהחלט דרמה מרתקת המצדיעה לרוח האנושית, עם נגיעות קומיות נוסטלגיות ומשחק משובח. חבל אמנם שהתסריט לעתים יורד יותר מדי לפרטים, מה שיוצר רגעים מתים או סתם דלים, אבל בהתחשב בכך שהסוף ידוע מראש, הסרט מצליח לייצר כמויות מספקות של מתח והתרגשות. מומלץ לצפות על מסך גדול – אך לא לסובלים מפחד גבהים!

על חבל דק / The Walk, בימוי: רוברט זמקיס, ארה"ב 2015, 123 דקות. // שירה סובל



כתיבת תגובה