ביקורת מוזיקה: Racine Carree, אלבומו השני של המוזיקאי הבלגי סטרומאה

Stromae_RacineCarree_webהשם Stromae (או פול ואן האבר) כנראה לא מוכר לכם, ורוב הסיכויים שגם Alors On Danse לא, אבל אם נשמיע לכם את התווים הראשונים של להיט הדאנס הזה מ2009 אנחנו בטוחים שתזהו אותו. סטרומה, בעודו בן 24, הוציא לפני כארבע שנים את אלבום הבכורה שלו Cheese, שהצליח לא רע בכלל בבלגיה, ארץ מולדתו, אבל לא התפרסם בעולם מעבר לסינגל המוביל שלו. כעת הוא משחרר את אלבומו השני, Racine Carree (בצרפתית: שורש ריבועי), מתוכו יצאו עד כה שני סיגלים: הראשון מביניהם הוא Papaoutai (Papa ou t'es), צרפתית:אבא, איפה אתה?, שהצליח יפה באירופה ובישראל, והשני Formidable, שלישראל אמנם לא הגיע אך הפך לשיר הכי מצליח שלו מאז Alors On Danse (צרפתית: אז אנחנו רוקדים). מאז עברנו ארבע שנים אמנם, אבל לא נראה שהוא השתנה או התפתח מאז; אלבומו החדש נשמע כמו המשך ישיר של הראשון.

מדובר באוסף של שירי דאנס אירופאים שמתאימים בעיקר למועדונים (או לאייפוד שלכם בזמן שאתם יוצאים לעשות ספורט) ולא מפחדים להיות ערסיים – מודל אירופה, כמובן. סינת' החצוצרות המלוכלך והתעשייתי של רצועת הפתיחה Ta Fete רק מבקש לפוצץ רמקולים של איצטדיונים, פאפאוטה הקליט נולד להיות להיט רדיו, Humain A L'eau נועד למועדונים. הביטים בכל השירים עבים ושמנים, והקול הצרפתי בעל המבטא הכבד של סטרומה עומד מולם בדיסוננס קל ומעניין. מדי פעם יש גם יציאות פחות מוצלחות – Formidable, הסינגל השני, כל כך איום שזה מצחיק (זו כנראה הסיבה שהוא הצליח) – והשימוש החוזר שנעשה באותם כלים בשירים שונים מתגלה כלא אלגנטי עבור מוזיקה אלקטרונית, אבל האלבום בא להרקיד ומוכיח את עצמו כאפקטיבי. חבל רק שהסאונד שלו דומה מדי לזה של קודמו; עברו מאז ארבע שנים, והיינו מצפים לקצת גיוון או התפתחות.



תגובה אחת

  1. אבי wrote:

    חחחח זה מקינאה או משהו בסגנון ?
    היתי בצרפת לונדון אמסטרדם בכל המקומות האלה השירים היחידים שמתנגנים ברדיו זה השירים שלו , ובמיוחד formidable .
    זמר שבגיל 19 הפך לאייקון פופ אלקטרוני עם מסר שפונה לכולם ומדבר על אהבה נכזבת ומשווה אותה לטוויטר על האיידס על אבא שלו שעזב אותו ולא בגלל קולו העבה והשיוך שלו לערסים.

כתיבת תגובה