בום: M.I.A. מעיפה אותנו לגבהים חדשים באלבומה החדש Matangi

מטאנגימאיה ארולפראגאזם, או בשם הבמה שלה M.I.A., עברה דרך ארוכה מאז שעבדה בחדר השינה שלה על הקלטות הדמו לאלבום הבכורה Arular, שיצא בשנת 2005. שנתיים לאחר מכן הוציאה את Kala, שכלל את הלהיט הממכר Paper Planes, והדרך נראתה סלולה: שני אלבומים מצוינים שהמבקרים הסכימו שהם יצירות מופת, סטייל ייחודי שלא ניתן לטעות בו, להיט שחורש את הרדיו. הבעיה היחידה היא שM.I.A. היא ממש לא האמנית שיהיה אכפת לה ממה שרוצים שהיא תעשה ומאיך להפוך אותה להצלחה מסחרית. אלבומה השלישי Maya היה שונה לחלוטין מקודמיו: אלבום אלקטרוני אקספרימנטלי וסופר קשה-לעיכול שרק מעטים הצליחו להבין את הברק שבו. אמרו עליה שהיא איבדה את זה. היא התגרשה, הרימה אצבע משולשת לכל אמריקה בהופעה עם מדונה בסופרבול, רבה ריב מתוקשר עם חברת התקליטים שלה שאמרה שהאלבום ״אופטימי מדי״. אבל עכשיו היא חוזרת, ובגדול, כדי להזכיר לכולנו שהיא מעולם לא הפסיקה להיות אחת האמניות הכי חדשניות ומרעננות בשטח.

חיכינו הרבה לMatangi בעל העטיפה המגניבה (נסו להסתכל עליה מלמעלה), אבל ההמתנה השתלמה. מדובר בשישים דקות אינטנסיביות ומהממות-מוח של מוזיקה מודרנית, מקפיצה, רועשת, נועזת וייחודית. היפ הופ, אלקטרוניקה, דאנס ווורלדביט, יחד עם השפעות מהראגיי, מהמוזיקה הערבית וממה לא מעורבבים ביחד, לעתים אף באותו שיר; המילים אמנם לא פוליטיות כמו באלבומים הקודמים ולא רוחניות כמובטח (להוציא ״אום״ אחד פה ושם) אבל עדיין עדכניות ופרובוקטיביות; כל שיר עלול להתפתח לכיוון לא צפוי ללא התראה; האנרגיות בשמיים. Bad Girls הפמיניסטי להיטי, Bring the Noize רועש, Double Bubble Trouble להיט דאנס מטורף, Know It Ain't Right פופי ומעולה, והרשימה לא נגמרת. אמנם לא כל שיר כאן מושלם, ואחד אפילו חוזר על עצמו פעמיים בגרסאות מעט זהות – אל תשאלו אותנו למה – אבל כמכלול, ״מאטאנגי״ מתחרה ב״קאלה״ על תואר האלבום הכי טוב שלה, וקוטף בקלות את תואר אחד האלבומים הכי טובים של השנה. M.I.A. יש רק אחת – ותודה לאל שהיא קיימת.

המאמר התפרסם במעריב לנוער בינואר 2013. 



כתיבת תגובה