ביקורת מוזיקה: Dirty Gold הוא שם הולם להפליא לאלבום הבכורה של אנג׳ל הייז

White-Lilies-White-Lies-Single-coverבאוקטובר 2012 שחררה אנג'ל הייז (22) את המיקסטייפ Classik, בו נכללה גרסת כיסוי לשיר Cleanin' Out My Closet של אמינם מ2002, או יותר מדויק, גרסת סינג-אובר עם האינסרומנטל המקורי אך ליריקה משלה. בשלב הזה כבר היו מאחוריה לא מעט מיקסטייפים, הבולט שבהם הוא Reservation אשר זכה לקבלת פנים ביקורתית חמה מאוד, ואף אי-פי אחד; אבל היא התפוצצה רק עם השיר הזה, אשר ביצעה בהופעה חיה פעם אחת בלבד: דרכו היא חשפה את האונס המתמשך שעברה בהיותה בת שבע על ידי גבר, ובהמשך גם על ידי חברו, בפירוט לא קטן, בואו נאמר. השיר, כמובן, התפוצץ ברשת וסלל את הדרך לבאים אחריו.

Dirty Gold, אלבום הבכורה של הייז שמשתחרר כעת, ממשיך את הקו של שחרוריה הקודמים: היפ-הופ מעודכן וקצבי עם ראפ מהיר, הפקה אלקטרונית וליריקה חשובה. הדבר הבולט ביותר בו, כמובן, הוא הראפ של הייז: הבחורה יכולה להגיע למהירות אדירה, כמו שהוכיחה בשיר הטוב ביותר שלה Werkin' Girls (אשר נכלל בClassik). יש לה טונות של כריזמה, קול נעים (ולא פוצע אוזניים כמו זה של אמינם, למשל) והרבה עצבים לשחרר. היא ראפרית, כמובן, אז היא מרגישה מחויבת כנראה לקלל הרבה ולהיכנס לריבים מתוקשרים עם ראפריות אחרות (אזליה בנקס) – אבל הליריקה שלה לא ריקה. היא מרפרפת על נושאים כמו דת, התמודדות עם העבר ושיקום עצמי, ומעבירה הרבה מסרים חשובים ומעצימים. והקטע הכי טוב היא שהיא עושה זאת בדרך שלא נראית מטופשת (כמו מקלמור למשל). קצת מצחיק שהשירים הכי טובים שלה הם השירים בהם היא לוקחת עצמה בפחות רצינות, אבל הכתיבה שלה כאן עדיין ראויה להערכה. מדובר באלבום אנרגטי, עצבני ואינטלגנטי של ראפ נשי מעולה, שחובבי הז'אנר לא יכולים לפספס.

המאמר פורסם במעריב לנוער בפברואר 2014.



כתיבת תגובה