ביקורת אלבום: MØ היא הדבר הלוהט ביותר בעולם המוזיקה כרגע עם אלבום הבכורה No Mythologies to Follow

מוגם אם לא כולם מעודכנים עדיין, Mø היא הדבר הלוהט ביותר בעולם המוזיקה כיום, נקודה. הבחורה הזו און פייר. היא מזיעה כישרון, נוטפת אש, משפריצה להבות. יש לה מלא ממה שכל הזמרות חולמות עליו, והיא חמושה בהפקה היפר-מודרנית שהיא הדבר הכי מרענן שנראה במוזיקה כבר הרבה זמן ובטקסטים נהדרים. בקיצור, היא הדבר הבא, ואתם פשוט חייבים להכיר אותה.

את השם מו (קארן מריה אורסטד; "מו" בדנית משמעותה "בתולה") המכורים למוזיקה מכירים עוד מתחילת 2013, עת שחררה ליוטיוב שירים (וקליפים) ראשונים ומהממים. לפני כחצי שנה הוציאה מיני-אלבום מצוין בשם Bikini Daze, בו הופיעו גם Never Wanna Know וXXX 88, אשר הפכו לסימני היכר שלה. אלבום הבכורה שלה שמשתחרר כעת, No Mythologies to Follow, מפנק אותנו במנה ענקית של מו: 12 רצועות בגרסה הרגילה, ועוד 8 (!) בדלוקס. והאמת? למרות החשש, זה לא מרגיש יותר מדי.

קולה הגבוה והילדותי של מו מזכיר קצת את זה של חברותיה לסצנת המוזיקה הסקנדינבית הפורחת פיבר ריי, ליקי לי וiamamiwhoami, אבל היא משתמשת בו באופן שונה מהן, מבחינת שירה ואפקטים. על ההפקה אחראי המפיק הדני רוני וינדהאל, שהפך את האלבום הזה לממלכה קפואה, יפהפייה ומסתורית מהעתיד. הוא משתמש במכונות תופים, בפדים עדינים ובכלי נשיפה ומיתר בדרך מרעננת ויוצר סאונד ייחודי ומהמם. שני אלה משתלבים יפה גם עם הטקסטים, אשר לוכדים במדויק את רוח הנעורים הסוערת, בה כל נשיפה היא סופה, כל רגש מתלקח לשריפת ענק וכל העולם מלא באפשרויות. בין אם בפופ מושלם כמו XXX 88 (שהפיק דיפלו), בשירים שקטים כמו Dust Is Gone או באלטרנטיבי זוהר כמו Glass, המוזיקה של מו תגרום לאוויר שאתם נושמים לצרוב את ריאותיכם ולכם להרגיש הכי חיים שרק אפשר.

המאמר פורסם במעריב לנוער באפריל 2014. 



כתיבת תגובה