התגעגענו: עם אלבומה החדש והעשירי במספר, שאקירה היא עדיין אחת הזמרות הטובות ביותר בפופ

 שאקירהלאלבום האולפן העשירי שלה בחרה שאקירה (37) שם מקורי במיוחד (אתם יושבים?): שאקירה. כמו הרבה מאוד אמנים אחרים שעשו כן בשנתיים האחרונות, גם ההכרזה על השם הזה מלווה בהבטחה שהאלבום יהיה אישי יותר ונאמן לחזונה המוזיקלי האמיתי. בפועל, כמובן, כל הקטע של האישי הוא סתם שטיק – כל שיר ושיר באלבום עוסק באהבה וביחסים, וכמה מקורי זה כבר יכול להיות. הטקסטים אמנים חמודים, אבל חוץ מדימוי יפה פה ושם הם די פשוטים וקלים לעיכול. בנוגע לסאונד, לעומת זאת, שאקירה בחרה לשמור על הסאונד הפופי-לטיני של אלבומה הקודם והסופר מוערך Sale el Sol ולא לשוב אל מחוזות האלקורופופ של בShe Wolf, למרבה השמחה. אמנם פה יש יותר פופי מלטיני, אבל זה עדיין מרגיש כאילו שאקירה משחקת במגרש הטבעי שלה, ובו הכי קל לה לנצח.

ובאמת, האלבום נפתח בקול תרועה עם כמה פצצות אדירות אחת אחרי השנייה. לאחר ההצלחה ההיסטרית של ווקה ווקה, גם השנה נבחרה שאקירה לשיר את השיר הרשמי של המונדיאל, והתוצאה היא Dare שפותח את האלבום. הוא השיר היחיד בו שמכיל סינתיסייזר, אבל מצד שני משלב גם השפעות ברזילאיות (המונדיאל מתארח השנה בברזיל), וחוץ מזה, הוא כל כך כיפי ומסיבתי שלמי אכפת. אחריו מגיעים הסינגל הראשון Can't Remember to Forget You (בו מתארחת ריהאנה), שאחרי כמה שמיעות מתרגלים אליו ואפילו אוהבים אותו, וEmpire, הסינגל השני, שיר רוק ענק ומשלהב, ללא ספק השיר הכי טוב באלבום ואחד הטובים של שאקירה בכללי. אבל בחציו השני האלבום קצת מאבד את זה עם שירים יותר קלים לעיכול ופחות מוצלחים; בשום מצב אי אפשר לכנות אותם גרועים, והם גם מופקים נהדר, אבל הם לא מעניינים כמו הראשונים. בכל מקרה, כמכלול, מדובר באלבום שמזכיר לנו למה שאקירה היא אחת הזמרות הכי טובות בפופ, גם אם היא לא עושה רעש כמו האחרות.

Shakira, המאמר התפרסם במעריב לנוער באפריל 2014. 



כתיבת תגובה