ביקורת מוזיקה: על Cheek to Cheek, אלבום הג׳אז המשותף של ליידי גאגא וטוני בנט

גאגאליידי גאגא (28), זה ידוע, היא כישרון מבוזבז. מאז אלבום הבכורה המצוין שלה, The Fame, שאכן הביא לה את התהילה שמגיעה לה בזכות פופ טהור, כיפי ופרובוקטיבי, איכות החומרים שלה רק הלכה וירדה. Born This Way היה אלבום ארוך שהכיל כמה שירים טובים מאוד אבל גם הרבה מאוד ג'אנק; ושלא נתחיל לדבר בכלל על Artpop, אלבומה האחרון, שריסק את הציפיות שלנו בברוטאליות: הוא נשמע כאילו הכניסו את הכישרון של גאגא לתוך בלנדר יחד עם כל הבנאליות, המחזוריות והטכנו הבלתי שמיע של הפופ של ימינו שכולם כל כך אוהבים לצקצק ממנו, ארזו את זה בעטיפת מתנה מכוערת והגישו לנמענים המאוכזבים. זה לא שלא היו בו כמה פזמוני פופ חמודים, זה פשוט שאנחנו יודעים שגאגא יכולה לעשות כל כך הרבה יותר. ואנחנו לא מבססים את הקביעה הזו רק על הדמואים המכשפים שלה עם הפסנתר מהתקופה בה הייתה סטפני ג'רמונטה, אלא גם על תחילת קריירת הפופ שלה כסופרסטארית.

ועכשיו היא מוציאה אלבום ג'אז מלא עם אגדת הג'ז האמריקאית טוני בנט (88). נדלג על שלב הWTF שכולנו עברנו, ונודה באמת: גאגא מצוינת פה, והשילוב שלה ושל בנט הרמוני להפתיע. האלבום מורכב מקאברים לשירי ג'אז קלאסיים, והסאונד שלו הוא שילוב של האותנטיות, הספונטניות והקלילות של הז'אנר עם המקצועיות וההידוק של ההפקות. כאלבום ג'אז, גם אם שום שיר בו לא ראוי לתואר "קליט", הוא עשוי טוב, ואי אפשר לומר שהוא לא ממצה את הפוטנציאל של גאגא יותר ממה שעשתה לאחרונה, או לפחות מתעל אותו לאפיק חדש ומפתיע. מצד שני, זו עדיין מוזיקת מעליות שנורא נחמד לשמוע במסעדה, נניח, אבל קשה לה לעמוד בפני עצמה. מוזיקת רקע (מי היה מאמין שנאמר זאת על גאגא) ותו לא. אז כן, זה טוב יותר מכלום… אבל – הנה שוב הפזמון החוזר – גאגא, את עדיין מסוגלת ליותר!

Cheek to Cheek / Lady Gaga & Tony Bennett. המאמר התפרסם במעריב לנוער באוקטובר 2014.



כתיבת תגובה