ביקורת מוזיקה: איגי אזליה חוזרת להיות האלופה שהכרנו עם Reclassified

iggy-azalea-reclassified1באחד השחרורים הכי לא צפויים של השנה איגי אזליה (24) עושה את הבלתי ייאמן ומשחררת גרסה מחודשת לאלבום הבכורה שלה The New Classic. עד כה נשמע פשוט, אבל זה מעשה די מדהים, מכמה סיבות. קודם כל, עברו רק שבעה חודשים מאז יצא האלבום עצמו, גם הוא ב2014. למרות שמו הגרנדיוזי, עבור המעריצים הויתיקים של איגי, שעקבו אחרי המוזיקה שלה מתחילת דרכה, היה מדובר באכזבה: אלבום פושר למדי שנוטה הרבה יותר מדי לכיוון הפופ. נכון, איגי מרפרפת לכל אורכו ולא שרה אפילו פזמון אחד, כשהיא מותירה את העבודה הזו לזמרות פופיות יותר שעושות אותה טוב יותר, אבל היה ברור שזה סימן כלשהו של התמסחרות. מה שמוביל אותנו לסיבה השנייה שהאלבום הזה מדהים – אמנם ברור שכסף הוא המניע העיקרי להוצאות מחודשות של אלבומים, אבל באמת אפשר גם לראות את המניע האומנותי מאחורי המעשה הזה. את התהילה החדשה שלה יכלה איגי לתעל כדי לקדם את אלבומה הקודם, אבל לא היה טעם בזה; נראה שהיא הכירה בכך שהוא פשוט לא היה טוב מספיק, ולכן מתוך 12 השירים של Reclassified חמישה חדשים לגמרי, ושאר השבעה (שניים מתוכם רצועות בונוס מגרסת הדלוקס) הם בדיוק השירים הטובים מהאלבום ההוא – הסיבה השלישית. הסיבה הרביעית היא שאיגי ממשיכה להיות ראפרית מצוינת ולכתוב באומץ בדיוק על מה שקורה לה כרגע – We In This Bitch המפתיע שפותח את האלבום משקף בדיוק את מצב העניינים הנוכחי שלה: שמחה אך מעט מבוהלת מהתהילה, ומבטיחה שלא תסיט אותה מדרכה האומנותית. והסיבה החמישית והאחרונה – מדובר באלבום טוב פי אלף מהמקורי, ובכלל, באלבום פשוט מצוין. אחרי שהאהבה שלנו לאיגי מעט דעכה עם "הקלאסיקה החדשה" עאלק, היא כבשה אותנו בשנית בריבאונד מטורף, והוכיחה שהיא האלופה האמיתית של 2014.

Reclassified – Iggy Azalea, המאמר התפרסם במעריב לנוער בנובמבר 2014. // דור בביוף



כתיבת תגובה