ביקורת מוזיקה: הפסקול של ״משחקי הרעב: עורבני חקיין – חלק 1״ הוא אכזבה

the-hunger-games_-mockingjay-pt-1-original-motion-picture-soundtrack-608x608רבות כבר התלהבנו מכך שלורד, ילדת הפלא האהובה עלינו, נבחרה להיות אוצרת הפסקול של הסרט החדש בסדרת "משחקי הרעב". הבחורה לא רק מוכשרת ברמות, אלא גם בעלת חזון אומנותי משלה, עליו היא לא מסכימה להתפשר; והרוח העצמאית הזו נושבת גם בבחירת האמנים הלא פחות ממדהימה לאלבום הזה. תוכלו למצוא כאן את הטופ שבפופ, מכל הסגנונות –  אריאנה גרנדה מהמיינסטרים; מייג'ור לייזר מהדאנס; צ'רלי XCX מהרטרו; טובה-לו מהפופ הסקנדינבי, ועוד ועוד. לצדם נמצאים גם הטובים ביותר מגזרת האלטרנטיב, אמנים משובחים לא פחות גם אם קצת יותר עלומים: למשל, בט פור לאשס האפלה והמרגשת (בקאבר לשירו של סון לאקס האפל והמרגש בתורו) וצ'רצ'ס המגניבים והאלקטרוניים. על פניו, אם נשים כל כך הרבה אמנים טובים בבלנדר אחד, אנחנו אמורים לקבל שייק מעולה. חבל ומוזר אם כן לגלות שהתוצאה אינה מעדן מלכים, אלא סתם מנה מוזרה שלא בא לנסות שוב.

השירים שונים מאוד זה מזה, אך מסתדרים יפה אחד עם השני בזכות המאפיין המשותף של הדרמטיות, מה שמחבר אותנו גם לאווירה של הסרט עצמו. גם שיתופי הפעולה המוזרים עובדים – למשל, מיגל והכמיקל בראדרז, או מיליון הזמרים שמתארחים ברצועת הפתיחה Meltdown ושבחיים לא היינו חושבים לצוות ביחד. זה פשוט שהשירים עצמם לא עובדים: חלקם חביבים אך חסרי מעוף, חלקם מוזרים לחלוטין, וחלקם פשוט נשמעים רע. שירים מצוינים באמת יש כאן רק שניים – All My Love הממכר של אריאנה גרנדה בהפקתו של מלך הדאנס דיפלו, וYellow Flicker Beat, שיר הנושא של הסרט בכתיבתה ובביצועה של לורד, המופיע כאן בשתי גרסאות: הגרסה המקורית ורמיקס שקט ויפה להפתיע של קניה ווסט. בסופו של דבר, מפתיע שאלבום אליו נדחסה כמות כזו מדהימה של אמנים שאנחנו אוהבים יצא כל כך מאכזב.

The Hunger Games: Mockingjay, Part 1 – Original Motion Picture Soundtrack. המאמר פורסם במעריב לנוער בדצמבר 2014. 



כתיבת תגובה