סיכום 2013 בקולנוע: 10 הסרטים הטובים ביותר של השנה

אנשי הספר אוואטאר שקוף

לעשרת הסרטים הטובים ביותר של 2014, לחצו כאן

את הפתיחים לכתבות סיכום שנה מעין זו, המהללים את תוצרה הכולל של השנה החולפת כשנה פורה ומעניינת לעומת קודמותיה שתמיד מוצגות כיבשות ומשעממות, אף אחד גם ככה לא קורא, אז פשוט נדלג ישר למקום העשירי.

10. עצבניות אש / פול פייג

כן, הקומדיה ההוליוודית המיינסטרימית הזו פותחת את העשירייה שלנו – אבל בבקשה אל תברחו! השנה הזו התברכה בכמה וכמה קומדיות מתוקות, ביניהן בולטות לטובה "דיברנו מספיק" הבוגר, "העולם על פי דנקן" התמים ו"פופולארית" הרטרו-אי. כולן עשו טוב על הלב והלבישו חיוכים על הפרצוף, אבל בלטה לטובה השנה רק קומדיה אחת שהצליחה לקרוע אותנו מצחוק עד כדי נחירות, והיא הסרט הזה. הוא גס, הוא צפוי, הוא הוליוודי, אבל אלוהים, כמה שהוא מצחיק! ובנוסף להומור שלו, הוא מתהדר גם בעלילת אקשן מעניינת ולא מוזנחת ובליהוק מבריק. גם לכיף הטהור צריך להיות מקום ברשימות סיכום השנה, ואנחנו שמחים לתת לו את הבמה הזו.

לקריאת המאמר המלא על הסרט, לחצו כאן

9. סיפורים שאנו מספרים / שרה פולי

רוב הצופים לא ייגעו בסרטים דוקומנטריים גם במקל; בהתאם, ולא ברור אם זו הסיבה לכך או התוצאה, סרטים כאלו כמעט ולא מופצים להקרנות מסחריות בישראל מחוץ לגבולות הסינמטקים. יוצא דופן הוא "סיפורים שאנו מספרים", סרטה של שרה פולי (אשר גם קודמה "הואלס האחרון" היה מקסים ביותר), אשר עוקב אחרי דמותה המהפנטת של אמה השחקנית ואחרי שאלת זהותו של אביה. מדובר בסרט מצחיק, אנושי ומסקרן, אבל ההישג הכי גדול שלו הוא הקרבה שהוא יוצר בין הצופים לבין משפחה "רגילה" שהם אף פעם לא שמעו עליה. גם אם מעולם לא התנסיתם בכך, הצפייה בו תפתח לכם את התיאבון לסרטים דומומנטריים נוספים, בתקווה שהם יהיו מעולים באותה מידה.

לקריאת המאמר המלא על הסרט, לחצו כאן

8. חלודה ועצם / ז׳אק אודיאר

"חלודה ועצם" הוא סרט עם ביצים. הוא נושא אופי נטורליסטי למדי – הדמויות עניות או נכות, הגיבור הראשי הוא טיפוס אידיוט קמעה שעוסק בעניינים מפוקפקים, ואפילו הסוף שלו, שהשאיר רושם הפי-אנדי-הוליוודי מדי אצל חלק מהצופים, לא הורס את הנטורליזם שלו. ועם זאת, הוא סרט יפהפה מבחינה ויזואלית, וחזק מבחינה רגשית. למעשה, הוא מכיל את אחת הסצנות המזעזעות ביותר (רגשית) שנראו בקולנוע של השנים האחרונות (ספוילר קטן עד הסוף, אם אתם רוצים לשמור על ההפתעה קבלו את ההמלצה ודלגו למספר 7) – הסצנה בה סטפני מתעוררת בבית החולים, ומגלה שקטעו לה את הרגליים כשהיא נופלת מהמיטה אל הרצפה ומנסה לזחול עליה תוך כדי שהיא צורחת "מה עשיתם לרגליים שלי, מה עשיתם לרגליים שלי?". רק על הסצנה הזו מגיע לו להיכנס למקום הזה ברשימה הזאת.

לקריאת המאמר המלא על הסרט, לחצו כאן

7. נאהבים מחוץ לחוק / דיוויד לאורי

אנו נוטים לבקר סרטים על שימוש בקיטש ובמנות יתר של רומנטיקה, אבל בתוכנו אנחנו בעצם אוהבים את הדברים האלה, ואם נקבל מנה גדושה מספיק מהם, כל חומות ההגנה שלנו תפולנה. זה המקרה עם "נאהבים מחוק לחוק", שילוב של פילם נואר ומערבון לירי, שהולך עם זה רחוק מאוד, עד כדי סימום הצופים. יופי ויזואלי אדיר, הרהורים מלנכוליים, חלומות בהקיץ והרבה רומנטיקה בצבעי דמדומים כהים הופכים את הצפייה בו למעין טרנס, ובתיבול נדיב של אמריקאיות מתקבלת מנה שאי אפשר לסרב לה.

לקריאת המאמר המלא על הסרט, לחצו כאן

6. צל הימים / מישל גונדרי

הסרט הזה, עיבוד לקלאסיקה הצרפתית מאת בוריס ויאן, היה הרבה יותר מדי עבור רוב הצופים שלו. אם חשבתם שסרטיו הקודמים של מישל גונדרי ("מדעי החלום", "שמש נצחית בראש צלול") היו חלומות צבעוניים ועמוסים בטירוף שסיפקו הצצה למוחו של גאון מטורף, הסרט הזה יספק לכם כמות גדולה הרבה יותר מאותו חומר. וזה עוד אחרי שהוא קוצץ בחצי שעה עבור ההפצה הבינלאומית. אישית, צפיתי גם בגרסה המלאה, ועדיין לא ידעתי שובע, למרות שבגלל שליטתי המזערית בצרפתית לא הצלחתי להבין את רוב הבדיחות שלו, כמו כל הצופים שאינם דוברי צרפתית. הסיפור ידוע ופשוט, אבל גונדרי עושה ממנו מטעמים והופך את הצפייה לקרקס היפראקטיבי, בקטע טוב – אם אתם יכולים לעמוד בזה.

לקריאת המאמר המלא על הסרט, לחצו כאן

5. לשבור את הקרח / כריס בלאק וג׳ניפר לי

סרטי אנימציה בדרך כלל לא נכנסים לרשימות סיכומי השנה, בטח לא סרטים של דיסני, ובטח לא למקומות כאלה גבוהים; אבל "לשבור את הקרח" הרוויח את ההישג הזה ביושר. בזכות שילוב של מגע קלאסי עם נקודת מבט מודרנית, קסם ילדותי עם אפיון דמויות עמוק ואינטליגנטי להפתיע ואפילו שירים מוצלחים שהופכים אותו למוזיקל הכי טוב שנראה על מסכינו מזה הרבה זמן, הסרט הזה לוקח את קיצור הדרך הישר אל מדף הקלאסיקות של דיסני. לגמרי לא רק לילדים.

לקריאת המאמר המלא על הסרט, לחצו כאן

4. לפני חצות / ריצ׳רד לינקלייטר

תשע שנים עברו מאז "לפני השקיעה", שהגיע, בתורו, תשע שנים אחרי "לפני הזריחה", והשנה הגיע אלינו הסרט השלישי בסדרה המדהימה בכיכובם של ז'ולי דלפי ואית'ן הוק: "לפני חצות". הסרט הראשון היה אחד הסרטים הרומנטיים הטובים ביותר שנוצרו אי פעם, השני שמר על הקסם ועל האופטימיות אבל מזג לתוכם קצת יותר מציאותיות – והשלישי כבר מטיח לנו את המציאות ישר בפנים הרומנטיות ומלאות התקווה שלנו. חלק נכבד מהסרט הזה – חצי לפחות – הוא בעצם ריב בין בני זוג נשואים, אבל מדובר בדיאלוג כל כך מדויק, כואב ואמיתי. מדובר באחת מסדרות הסרטים הטובות ביותר שנעשו, וכל חלק בה הוא ממש יצירת מופת של ניתוח יחסים רומנטיים בשלביהם השונים. אם עדיין לא ראיתם, התחילו מהראשון. לא תצטערו.

לקריאת המאמר המלא על הסרט, לחצו כאן

3. מנועים קדושים / לואי קאראקס

זה ללא ספק הסרט המסעיר של השנה, הרבה יותר מהפרובוציות של "כחול הוא הצבע החם ביותר" או הקונצנזוס המוגזם סביב "כוח משיכה". אחרי הצפייה בו סביר שתהיו כל כך מבולבלים ואחוזי תדהמה שלא יפליא אותנו אם תחושו זעם. אנחנו מתלווים לגיבור שלנו, מסייה אוסקר, במהלך תשע "פגישות" ביום עבודה שלו בפריז. אוסקר מתנייד בלימוזינה לבנה וגדולה ובה מזוודות רבות של ציוד איפור ותחפושות; בכל פגישה הוא מגלם דמות אחרת, על כל המשתמע מכך – מלבוש ואיפור ברמה גבוהה ביותר, דרך אופן החיים והתפקידים שלה ועד סגנון הדיבור. הפגישות מוצגות לנו למעשה כתשעה סרטים קצרים שמוקרנים אחד אחרי השני ללא קשר ביניהם (?), והם שונים לחלוטין אחד מהשני: דרמה, מותחן, קומדיה, מדע בדיוני, מיוזיקל, סוריאליזם, מה שתרצו. מדובר בסרט שנע בין ריתוק לשעמום ובין גאונות לסתימות תוך שליפת אינסוף ארנבים מהכובע, אבל גם אם לא תאהבו אותו (או לא תיתנו לעצמכם לאהוב אותו), לא תוכלו להכחיש שהצפייה בו הייתה חוויה סינמטית מדהימה.

לקריאת המאמר המלא על הסרט, לחצו כאן

2. בתוך הבית / פרנסואה אוזון

הסרט הזה יצא בסוף 2012, אך מכיוון שזה קרה מאוחר מכדי להכניס אותו לסיכום השנה הקודמת, נצרפו בזאת לרשימה של השנה הנוכחית – ועוד במקום המרשים הזה. מאיפה להתחיל לדבר עליו? התסריט שלו מבריק על סף הגאונות, ביצועי המשחק שבו מרשימים, הטשטוש שהוא מבצע בין מציאות לדמיון נעשה במיומנות, כמות התמות שהוא דוחס לתוך 105 דקות מרשימה – והוא אפילו מצחיק ומותח. כמו כל השלישייה הזו גם הוא סרט תובעני מאוד, אבל המאמץ לגמרי משתלם. הסרט החכם ביותר של השנה.

לקריאת המאמר המלא על הסרט, לחצו כאן

1. אפסטרים קולור / שיין קארות'

נתמצת לכם את הסרט הזה במילה אחת: וואו. כבר עם כתיבת הביקורת עליו הוא סומן על ידינו כסרט הטוב ביותר של השנה, ומאז לא נאלץ להתמודד על התואר הזה מול שום מתחרה ראוי לציון. מדובר בסרט שפשוט יפוצץ לכם את המוח – אתם לא תבינו ממנו כלום, ממש שום דבר. לאחר מכן תיאלצו לקרוא עליו באינטרנט מאמרים רבים של ניתוח ופרשנות, לעכל את מה שצפיתם בו, ואז לחזור ולראות אותו בפעם השנייה. רק לאחר מכן תתחילו להצליח להבין אותו. זה סרט שבאמת ובתמים דורש את התואר "גאוני", סרט שמשנה את הדרך בה הסתכלתם עד כה על קולנוע, סרט בלתי נשכח. אחריו נותר רק לקוות ששוב תזכו לצפות בסרט שיעיף לכם את המוח למקומות שבחיים לא חשבתם שקיימים בכלל.

לקריאת המאמר המלא על הסרט, לחצו כאן

דור בביוף, דצמבר 2013.



4 תגובות

  1. […] (לעשירייה של 2013 | לעשירייה של 2014 | לעשירייה של 2015) […]

  2. מגדלור wrote:

    רשימה נחמדה ביותר, צל הימים בהחלט היה סרט ששווה צפיה. הרכבנו רשימה משלנו לסרטים המומלצים (הם די מינסטרים אבל זה מה שאנחנו אוהבים), נשמח אם תבקרו – http://www.megdalor.com/2014/06/recommended-movies-2014.html

  3. שרון wrote:

    תענוג של כתבה. בתור חובבת סרטים (במיוחד לא מיינסטרים ) – הופתעתי מכמה סרטים שלא הכרתי !

כתיבת תגובה