כותבים למגירה: חמישה טקסטים מתוך התערוכה

היום (חמישי, 11.6.2015) תיפתח בבית אריאלה תערוכה מיוחדת שכולה סיפורים קצרים, טקסטים ושירים שנכתבו "למגירה", ובה ישתתפו מאות כותבים, ביניהם סופרים מוכרים (רוני סומק, שלומית כהן אסיף, נוית בראל, אודי שרבני ועוד), כותבים בתחילת דרכם ובוגרי סדנאות הכתיבה של בית אריאלה. כ-200 יצירות אשר נבחרו מתוך מאות שהוגשו יוצגו במגירות הקטלוג ההיסטוריות של בית אריאלה שיוצבו בגלריה הממוקמת בספרייה. המבקרים יוזמנו לפתוח את המגירות, לבחור טקסט ובסופו לגלות מי הכותב. הן הכרטיסיות עליהן יודפסו היצירות והן חלל הגלריה עוצבו במיוחד על ידי המעצב גל אוחיון, אשר הוסיף מימד ויזואלי לטקסטים ולקונספט הייחודי של התערוכה.

לרגל פתיחת התערוכה אנשי הספר שמחים להביא חמישה טקסטים גנוזים מתוך 200 היצירות הנכללות בה

טקס פתיחת התערוכה ייערך בשעה 19:00 בבית אריאלה (שדרות שאול המלך 25, תל אביב).

למגירה

רוני סומק

רוני סומק

חתונה / רוני סומק

בפה של מנפחי הזכוכיות

טמון סוד הכוס

ששברתי מתחת לחפה

כדי לאחות את השברים

נבראו החיבוקים

*

בראשית / שלומית כהןאסיף

שלומית כהן-אסיף

שלומית כהן-אסיף

טִפַּת דָּם מִמַּפַּת הַוְּרִידִים

שֶׁל סָבוֹ שֶׁל סָבִי

זוֹרֶמֶת  בִּוְרִידַי

וְהַזִּכָּרוֹן שֶׁלָּהּ רָחוֹק

כִּי הַטִּפָּה זוֹכֶרֶת

וְהַדָּם זוֹכֵר

אֶת הַזְּמַן הָאַחֵר.

כִּי מָה שֶׁשּׁוֹכֵחַ הָאָדָם

זוֹכֶרֶת הַטִּפָּה, זוֹכֵר הַדָּם

וְגַם הָאֲדָמָה זוֹכֶרֶת.

כְּמוֹ טִפַּת גֶּשֶׁם

שֶׁזּוֹכֶרֶת אֶת הַמַּבּוּל

וְאֶת סֵפֶר בְּרֵאשִׁית.

*

"מדרש אחיות"* / ענת שרוןבלייס

ענת שרון-בלייס

ענת שרון-בלייס

אַתְּ הָלַכְתָּ אֶצְלוֹ וַאֲנִי הָלַכְתִּי אֶצְלָהּ

וּבֵינֵינוּ הַפְּרֵדָה, וְשֶׁבַע הַשָּׁנִים בֵּינֵינוּ,

אֲחוֹתִי, שֶׁנִּפְרְמוּ לְמֶרְחָק שֶׁאֵין לוֹ

שִׁעוּר וְאֵין לוֹ תֵּבָה, וְהַמַּיִם בֵּינֵינוּ,

הַכּוֹס מְלֵאַת הָאֵפֶר וּבְתוֹכָהּ קְלַף

מִלִּים נוֹזְלוֹת: "הֲרֵי אַתְּ מֻתֶּרֶת לְכָל

אָדָם". וְגֵרְשׁוּ אוֹתָנוּ זוֹ מִזּוֹ וְהָיִית

בִּלְעָדַי וְהָיִיתִי בִּלְעָדַיִךְ, וּבֵינֵינוּ הַמַּיִם,

וְנָפַלְתְּ אֶל פָּנַי וְנָפַלְתִּי אֶל פָּנַיִךְ

וְהָיִינוּ מִדְרַשׁ מְחִלָּה, פֶּה אוֹמֵר אַהֲבָה.

* בעקבות מדרש המספר על בעל שביקש להשקות את אשתו במים המרים המאררים כחלק מטקס ה"סוטה" כדי לבדוק אם נאפה. האישה ביקשה מאחותה, הדומה לה, לשתות את המים במקומה… מדרש תנחומא, פרשת נשׂא, סימן י.

*

כביש מספר אחת / תמי ברקאי

משאירה סימנים, לא עקבות,

כך נהגתי תמיד בבית הזה.

מעטפות ריקות ובגדים על כיסאות,

מילים מקומטות.

בליל שבת שיחות פוליטיקה ומזג אוויר,

מתחת לצלחות, למפה, לרצפה, גועשים

נהרות ה"מה-יהיה-מה-יהיה-מה-יהיה".

אני קמה באחת, כמו בוקעת מתוך הספה, להיפרד

דרך החצר, שיח היערה והשער הירוק

אל היציאה מהעיר המתפקעת מכל מה שכבר לא,

בחזרה אל העיר הגדושה

הבטחות עדיין לא וכמעט.

בדרך

ההרים והעצים על גבם

מוּכָּרִים, אבל חופשיים, לא תובעים דבר.

כאן אני שקטה

בהלוך ושוב התמידי,

במרחב שאין צורך לשאול בו

מה נֶעזב ומתי יופיע שוב.

*

לילה יורד על העיר תל אביב / ליאורה שרה ברנשטיין

לַיְלָה יוֹרֵד עַל הָעִיר תֵּל אָבִיב

לִיאוֹרָה בַּחוּץ, מַאֲכִילָה חֲתוּלִים

אִישׁ בְּמִרְפֶּסֶת מְנַגֵּן עַל קְלָרִינֵט

יְהוּדָה וְשׁוֹמְרוֹן רְחוֹקִים אַלְפֵי מִיל

וְיָרֵחַ כִּסְלֵו מְשַׁיֵּט עַל הָרְחוֹב

וּקְרִירוּת שֶׁל כִּסְלֵו נְפוֹגָה בָּאֲוִיר

וְרַק הִיא וְרַק הוּא שָׁם, וּמְשׂוּכָה, וְעֵצִים

וְצִפּוֹר מְנַמְנֶמֶת, וְאֵין שָׁם צְלָלִים.



כתיבת תגובה