ביקורת הצגה: ״יוסף וכתונת הפסים המשגעת״ של בית צבי

מתוך ההצגה

מתוך ההצגה

את הסיפור על יוסף בעל החלומות וכתונת הפסים שעשה לו אביו כולנו מכירים משיעורי התנ"ך בבית הספר היסודי, אבל גם פרעה לא היה מכיר את עצמו בגרסת המחזמר שכתב טים רייס והלחין אנדרו לויד ובר. המחזמר המצליח עלה לראשונה בלונדון ב-1972, והוצג בארץ כמה וכמה פעמים בתיאטראות שונים. אני עוד הספקתי לצפות בו באייטיז בהפקה של הקאמרי, עם שלמה ארצי בתפקיד יוסף ועם אלברט כהן הענק בתפקיד פרעה. גם אז וגם היום, הדבר המיוחד ביותר במחזמר הוא המוזיקה – כל שיר בו מולחן ומושר בסגנון מוזיקלי שונה: מג'אז ורגאיי, דרך רוקנ׳רול ועד שאנסון צרפתי.

בתוך העלילה הידועה – יוסף מספר על חלומותיו, האחים מקנאים ומוכרים אותו כעבד לאורחת ישמעאלים, אשת פוטיפר מנסה לפתות את יוסף ומאשימה אותו, יוסף בבור הכלא, פתרון חלומות שר המשקים ושר האופים (עם כובעים קצת מגוחכים על הראש, אחד עם לחמניות והשני עם אשכולות ענבים), יוסף עולה לגדולה, האחים מגיעים לבקש מזון, האשמת בנימין, האיחוד המרגש עם יעקב הזקן – והכל צחוקים-צחוקים. רק רגע אחד מפתיע נרשם: כאשר האחים בוכים בדמעות תנין על מות יוסף שאותו מכרו, הם שרים "כי במותו ציווה לנו חיים", ומצדיעים הצדעה צבאית – עקיצה חתרנית למדי ובלתי צפויה.

מתוך ההצגה

מתוך ההצגה

"יוסף וכתונת הפסים המשגעת” של בוגרי מחזור נ״ה של בית צבי הוא מופע משעשע ונעים לעין ולאוזן. גל גולדשטיין בתפקיד יוסף ניחן בקול מצוין, והוא בפירוש הסמן הווקאלי המקצועי והמרשים ביותר של ההצגה. אבל עם כל הכבוד, לא הבנתי מדוע הוחלט להלבישו במשך רוב ההצגה במין חצאית שחורה קטנטנה בסגנון רובע הראג'וקו, שאמורה הייתה, כנראה, לרמז על אזור החלציים המצרי (לפחות היו מעטרים אותה בחגורה המוזהבת האופיינית). אחר כך, כשיוסף כבר מועלה לדרגת "הכלכלן הראשי" של פרעה ולובש בגדי מלכות, שוב נפלה על המסכן חצאית נשית לבנה בדוגמת פליסה. נו שוין. לשם "איזון" התלבושת של פוטיפר מזכירה נער מעלית.

טלי אגרונוב בתפקיד אשת פוטיפר נושאת בגאון את מידותיה המלכותיות ומצחיקה מאוד בתור אשת השר החשקנית, המתכננת לבצע ביוסף הצדיק את זממה. גיא גבל מרשים בתפקיד פרעה (וגם בתפקיד אחד האחים), אבל יכול להרשות לעצמו להגזים עוד קצת במניירות האלביסיות. דניאל היב בתפקיד המספרת היא עלמה נאה ומרשימה המנווטת בבטחה את העלילה, אבל הקול שלה לא לגמרי סוחב בעלייה לטונים הגבוהים, דבר שניכר לעתים מזומנות בשירים. קצת בעיה כשמדובר במחזמר, שבו מטבע הדברים הפן המוזיקלי הוא בעל חשיבות לא פחותה מאשר המשחק וההופעה.

מתוך ההצגה

מתוך ההצגה

וכדי להוכיח שאין תפקידים קטנים, הנה נועה כדריה, אחת מבנות הלהקה, מקסימה בתפקיד פצפון של האקורדיוניסטית, המלווה את שיר האחים בסגנון שאנסון צרפתי. היא חובשת בארט אדום, נועלת נעלי עקב גבוהות ויוצרת בשניות קשר פלרטטני עם הקהל – חיית במה מבטן ומלידה, אין ספק, שגם לה אפשר לחזות עתיד מזהיר.    

המחזמר יוצג בתיאטרון הספרייה עד ה-26 בנובמבר 2016, וכדאי בהחלט לצפות בו – גם אם אתם עדיין זוכרים את הסיפור מבית הספר וגם אם לא.

מחזמר: יוסף וכתונת הפסים המשגעת, בימוי: עוז מורג על-פי משה קפטן, תרגום: אהוד מנור, שחקני בית צבי, תיאטרון הספרייה ברמת גן. // לאה רודיטי



כתיבת תגובה